פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"פ
6541/09
בפני:
כבוד השופט א' רובינשטיין
העורר:
חננאל חיימי
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב
בתיק ב"ש 90362/09 שניתנה ביום 9.8.09 על-ידי
השופטת לבהר שרון
תאריך הישיבה:
ה' באלול תשס"ט
(25.8.09)
בשם העורר:
עו"ד צדוק חוגי
בשם המשיבה:
עו"ד עדי מנחם
החלטה
א.
ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב (השופטת לבהר שרון) מיום 9.8.09 בב"ש 90362/09, בה נדחה ערר על החלטת בית משפט השלום בתל אביב (השופט דרויאן) מיום 30.6.09 בב"ש 3138/09, בגדרה נדחתה בקשת העורר לעיון חוזר בתנאי שחרורו.
ב.
כנגד העורר הוגש ביום 27.6.08 כתב אישום, המייחס לו עבירות של תקיפת בת זוג ואיומים. בכתב האישום נטען, כי במספר הזדמנויות תקף העורר את אשתו (להלן המתלוננת ), ואיים עליה באלימות. עם הגשת כתב האישום, הוגשה בקשה למעצר העורר עד תום ההליכים (ב"ש 2588/08). עד לדיון בבקשה שוחרר העורר למעצר בית בבית גיסו ובפיקוחו, בתוספת התחייבות עצמית וערבות צד ג' בסך 3,000 ₪ כל אחת. כן נאסר על העורר ליצור קשר עם המתלוננת, ונקבע כי עליו להתרחק או לעזוב כל מקום שהמתלוננת מגיעה אליו.
ג.
ביום 10.7.08 התקבלה החלטה של בית המשפט לענייני משפחה (תמ"ש 30750/08), במסגרת בקשה לצו הגנה שהגישה המתלוננת כנגד העורר. הוזמן תסקיר מסוכנות, ונקבע כי עד לקבלת התסקיר יעשו העורר והמתלוננת שימוש בדירתם המשותפת באופן שכל אחד ישהה בה שבוע אחד לסירוגין, יחד עם שני ילדיהם. ביום 14.7.08 קבע בית משפט השלום, בבקשה למעצר עד תום ההליכים, כי קיימות "פרצות נכבדות למדי" בתשתית הראייתית כנגד העורר, ועל כן מעצר הבית שהוטל עליו בוטל, אך יתר תנאי השחרור נותרו בעינם, כולל המגבלה על יצירת קשר עם המתלוננת. תוקפו של צו ההגנה פג, אך הסדר המגורים בדירה נמשך, מתוקף החלטתו של בית משפט השלום בהליך המעצר עד תום ההליכים.
ד.
ביום 22.6.09 הגיש העורר בקשה לעיון חוזר, להסרת המגבלה כי עליו לעזוב כל מקום שהמתלוננת מגיעה אליו, זאת על מנת לאפשר לו להתגורר באופן רציף בביתם המשותף. ביום 30.6.09 דחה בית משפט השלום את הבקשה, בהסתמך על דו"ח של מכון פסגות שהוגש בינואר 2009 לבית המשפט לענייני משפחה, לפיו העורר "פועל בקו של הפחדה (אלימות מילולית, איומים והסתה)", ובקבעו כי קבלת הבקשה משמעה יצירת מגע לא מבוקר בין בני הזוג. על החלטה זו הוגש ערר לבית המשפט המחוזי. בית המשפט דחה את הערר ביום 9.8.09, בנמקו "שאין מקום בשלב זה להתערב בהחלטתו של בית משפט קמא. יחד עם זאת, ראוי שייערך תסקיר משירות המבחן שיהיה מונח בפני בית המשפט קמא, שישקול מחדש את המצב ולאור זאת יקבע את ההגבלות".
ה.
בערר הנוכחי נטען - בין היתר - כי במשך שנה לא הפר העורר את תנאי שחרורו; כי הזמן הרב שחלף מעיד שאינו מסוכן למתלוננת; כי לפני כחודש עזבה המתלוננת לחלוטין את הבית המשותף, כך שאין כל מניעה לאפשר לו לשוב ולגור בביתו ברציפות; כי השניים מצויים בהליכי גירושין, אלא שהמתלוננת מסרבת לקבל את הגט עד לקבלת פיצויים, ומשתמשת בהליך הפלילי לצורך סחיטת העורר; וכי בהתחשב בכך שההליך העיקרי קבוע לדיון רק ליום 1.11.09, אין זה מידתי כי ישהה בתנאים מגבילים תקופה של למעלה משנה וחצי.
ו.
בדיון טען עו"ד חוגי, כי אין מקום עתה לתסקיר כשאין יודעים אימתי ייגמר המשפט; בשעתו כבר נקבע כי המדובר בתיק חלש ראייתית, שנבעו בו פרצות רבות כדברי בית המשפט בשעתו, והמתלוננת אינה נכונה לגט והיא לוקה בנפשה".
ז.
באת כוח המדינה טענה כי אין לערב בין הליכים פליליים להליכי בית המשפט למשפחה, וכי האיסור הוא על יצירת קשר עם המתלוננת והתרחקות ממקומות שבהם היא נמצאת, ואינו מכביד.
ח.
המדובר במצב לא שיגרתי של מגורים לסירוגין בבית. ואולם, דומני כי נוכח חלוף הזמן צדק בית המשפט המחוזי בהחליטו על תסקיר עדכני, שכן באיזונים רגישים ועדינים הקשורים בחיי משפחה יש צורך בכך. כדי לחדד את החלטתו של בית המשפט המחוזי במישור האופרטיבי אורה כלהלן: יוזמן תסקיר עדכני משירות המבחן למבוגרים, שיסקור את מצב המשפחה וימליץ ככל הנחוץ, וזאת בתוך חודש מהיום. מקדים אני תודה לשירות המבחן. התסקיר יונח על שולחנו של בית משפט השלום, אשר ישוב וידון בהקדם בעקבות קבלתו.
ניתנה היום,
ו' באלול תשס"ט (26.8.09).
ש ו פ ט