בש"פ 6547/17 יוחנן אסרס נ. מדינת ישראל

1.

לפני ערר על החלטת ביניים של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע מיום 7.8.2017, במסגרתה הורה בית המשפט על הכנת תסקיר מעצר בעניינו של העורר, שהיה מעורב לכאורה בעבירת שוד בנסיבות מחמירות עם שני מעורבים אחרים (כשלטענתו שלו הוא היה נתון להשפעת אלכוהול בעת האירוע).

2.

בית המשפט קמא דן אמנם בבקשה למעצרם עד תום ההליכים של שלושת המעורבים, ובהם העורר. ואולם, הערר שלפני אינו תוקף החלטה על מעצרו של העורר עד תום ההליכים, אלא החלטה על דחיית הדיון בעניינו עד ליום 5.9.2017 "לצורך קבלת תסקיר מעצר". משכך, איני רואה מקום לדון ולהכריע בטענות בא כוחו המלומד של העורר – הן לפני בית המשפט המחוזי (פרוטוקול הדיון מיום 7.8.2017 מול השורות 23 ו-24) והן לפני – כי "לא מדובר בתקיפה שמחייבת מעצר עד תום ההליכים" ו"זה לא תיק למעצר עד תום ההליכים".

3.

ער אני לעובדה שבית המשפט המחוזי עצמו סבר כי בעניינו של העורר מדובר במקרה "יותר גבולי", ואני מניח כי הדברים [כמו גם גילו הצעיר יחסית של העורר (בן 20 ו-6 חודשים) ועברו הנקי] יובאו בחשבון עת יבחן בית המשפט את תסקיר המעצר ויכריע בבקשה לעצור את העורר עד תום ההליכים, בעוד כשבועיים.

4.

כטענת המשיבה, בית משפט זה אמור לדון ולהכריע ב"עררי ביניים" מן הסוג דנן, רק בהתקיים נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת, וככלל יש להמתין עד שבית המשפט קמא ישלים את מלאכתו [השוו: בש"פ 2269/15 פלוני נ' מדינת ישראל , פסקה 7 (5.4.2015)].

5.

הערר נדחה איפוא.