בש"פ 655/09 מדינת ישראל נ. סולימאן אבו עאמר

1.

זו בקשה שנייה להארכת מעצר של המשיב בתשעים יום, או עד למתן פסק דין בעניינו, לפי המוקדם.

2.

המשיב הואשם בעבירות של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, והסעת שוהים בלתי חוקיים. אשר לעבירה האחרונה, נקבע על ידי בית המשפט קמא (עמ' 60 לפרוטוקול) כי המשיב אינו צריך להשיב לאשמה.

3.

בשלב זה הסתיימה פרשת התביעה והחלה פרשת ההגנה, במהלכה העידו המשיב ושני עדים נוספים. פרשת ההגנה אמורה היתה להסתיים ב-22.1.09, אלא שהוגשה בידי ב"כ המשיב בקשה לדחות את המועד לצורך הבאת עדים נוספים מטעמו.

4.

על פי עובדות כתב האישום, ביום 24.2.08 בשעת בוקר מוקדמת, הבחינו שוטרי מג"ב ברכב בו נהג המשיב כשאל הרכב עולים ארבעה תושבי שטחים, והמשיב מסיע אותם לשטח ישראל. שני שוטרי מג"ב נסעו במקביל לרכב והורו לו לעצור. המשיב עצר את הרכב בשולי הכביש, וכשהרכב המשטרתי התקרב, האיץ המשיב את נסיעתו והחל להימלט. במסגרת המרדף, נאלץ המשיב לעצור בשוליים, ואז ניגש אל הרכב אחד השוטרים וניסה לפתוח את דלת הנהג. בתגובה לכך פתח המשיב בנסיעה פרועה כשהשוטר נאלץ לקפוץ הצידה כדי לא להיפגע. המשיב המשיך בנסיעה כשהרכב המשטרתי אחריו. בשלב זה נכנס לתמונה רכב נוסף בו נהג נאשם 2. כשהבחין המשיב במחסום משטרתי, ירד עם הרכב לדרך עפר והמשיך בנסיעה מהירה ופראית כשהשוטרים אחריו. הוא נכנס ליער להב, ושם הרכב האחר חסם את כניסת המשטרה. המרדף המשטרתי נמשך אגב עקיפות וסיבובים מסוכנים שבהם השתתף גם נאשם 2 עם רכבו, אשר ניסה לעכב את מרדף המשטרה ולהפריע, תוך ניסיונות חוזרים ונשנים של המשטרה להימנע מהתנגשות. בשלב מסוים נזרק הרכב המשטרתי לתעלה שבצד הכביש וכמעט התנגש בעץ. הרכב הצליח לצאת מהתעלה, ועם תגבורת משטרתית המשיכו אנשי המשטרה לדלוק אחר רכבו של המשיב, כשהנאשם 2 עם רכבו ממשיך לנסות לחסום את כח המשטרה בנסיעתו. בהמשך, המשיב המשיך בנסיעה בדרך עפר, עצר את הרכב, ומן הרכב ירדו נוסעיו – ארבעה שוהים בלתי חוקיים, והמשיב ברח רגלית מהמקום.

5.

תסקיר מעצר שהוגש בעניינו של המשיב במסגרת הבקשה למעצרו עד תום ההליכים עמד על מסוכנותו הגבוהה, ונמנע מהמלצה בדבר חלופה בעניינו. מעצרו עד תום ההליכים נקבע בהסכמתו. נאשם 2 שוחרר בחלופה לאור השוני בינו לבין המשיב מבחינת העבר הפלילי ומבחינת המלצת שירות המבחן. שלא כמו המשיב שהוא בעל

עבר פלילי מכביד ותלוי נגדו מאסר על תנאי בר הפעלה, נאשם 2 חסר עבר פלילי ושירות המבחן המליץ על חלופת מעצר בעניינו.

6.

במהלך תשעת חודשי המעצר הראשונים התקיימו 2 ישיבות בהן העידו 8 עדי תביעה. ביום 7.1.09 הסתיימה פרשת התביעה והחלה פרשת ההגנה. כן ניתנה הוראה על הגשת סיכומי התביעה עד ליום 15.1.09 ועל הגשת סיכומי ההגנה עד ליום 1.2.09. ב"כ המשיב הודיע כי בכוונתו לזמן עדים נוספים, וקבע לצורך כך מועד ביום 22.1.09, ולאור זאת יידרש לקבוע מועדים אחרים לסיכומי טענות. ב"כ המשיב ביקש לדחות מועד זה למשך חודשיים כדי לזמן את תושבי האזור לעדות.

7.

מסוכנותו והחשש הממשי לשיבוש הליכי משפט ולהימלטות המשיב מן הדין, אם ישוחרר, עולה מהנתונים שבפנינו. מעבר לעבירות החמורות נשוא האישום – סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה והפרעה לשוטר, לחובת המשיב עבר פלילי מכביד הכולל עבירות של הפרעה לשוטר ותקיפת שוטר, תקיפה ותקיפת עובד ציבור, עבירות רכוש, והסעת עובדים זרים. מסוכנותו של המשיב לאור הפרשה נשוא הליך זה ועברו הפלילי הקודם ניכרת על פניה, אך משילוב האישומים הנוכחיים והעבר הפלילי עולה גם חשש של ממש להימלטותו מן הדין ולהתעלמותו מצווים שיפוטיים, מתנאי שחרור, ומציוויי אנשי אכיפת החוק.

מנגד, יש לומר כי המשפט עד כה התנהל בקצב שאינו משביע רצון. מיעוטן של ישיבות ההוכחות הביאו לכך שכיום מתבקשת הארכה נוספת של המעצר לצורך המשך המשפט וסיומו. בנסיבות העניין, התמשכות המשפט יוצרת קושי המשנה את נקודת האיזון לצורך המשך המעצר. חרף הדברים האמורים, נראה כי המשפט הגיע לשלבו הסופי, ואלמלא ביקש המשיב להביא עדים נוספים וביקש דחייה ארוכה לצורך זימונם אפשר שההליך היה מסתיים כבר בזמן הקרוב. בקשת ב"כ המשיב לזמן עדים היא כמובן לגיטימית, אך יש לה מחיר ועלות מבחינת משך זמן המשפט, אשר אינם מצדיקים הטלת הסיכון הנובע משחרורו של המשיב על שכם הציבור.

בנסיבות הענין, ונוכח שלבו המתקדם של המשפט, שפני סופו נראים כבר לעין, יש לקבל את בקשת המדינה ולהאריך את מעצר המשיב לתקופה המבוקשת. יש להניח ולקוות כי הן בית המשפט והן הצדדים יעשו כל שביכולתם כדי לסיים את המשפט הנמצא בשלבו האחרון. עם זאת יוער, כי אם יתברר שהמשפט מתמשך עוד זמן ניכר, יהיה מקום לשקול אפשרות שחרור המשיב בחלופה שתמצא ראויה, ואפשר אף לקבל תסקיר מבחן עדכני לצורך כך. השעה אינה כשרה לכך בעת הזו.

לפיכך אני מחליטה להאריך את מעצרו של המשיב בתשעים יום מיום 31.1.09 או עד למתן פסק דין בעניינו, לפי המוקדם.