בש"פ 6554/01 רקידי מחמד נ. מדינת ישראל

כתב האישום מייחס למשיב, יחד עם אחר, עבירות של החזקת סמים שלא לצריכה עצמית. העורר נתפס כשהוא נוהג ברכבו בסמוך למחסום שעל הקו הירוק, כשהוא מחזיק ברכב שקית ובה סם מסוכן מסוג קנבוס במשקל נטו של למעלה מ10- ק"ג. הסם היה מוסתר מתחת לעשבים שמלאו את המכונית. משהובא לדין, הורה בית המשפט השלום על מעצרו עד תום משפטו.

ערעור שהוגש לבית המשפט המחוזי נדחה. בית המשפט קמא קבע כי נתקיימו ראיות לכאורה לאשמתו של העורר, כי המדובר בכמות רבה ביותר של סם מסוכן, וכי בנסיבות אלה הלכה פסוקה היא שאין לשחרר את הנאשם. עוד ציין בית המשפט המחוזי, כי העורר, אף שיש לו תושבות ישראלית, מתגורר בדהנייה שמעבר לקו הירוק, עד שיש חשש שימלט מן הדין אם ישוחרר בערובה.

העורר מלין כנגד החלטה זו וסבור שאין חשש מהימלטותו, ומכל מקום, כך הוא טוען, ראוי היה להעמיד את המעצר בחלופה אחרת, לאמור, שישהה בבית אדם שמוכן לערוב לו ולא יצא מפתח הבית.

בית המשפט המחוזי בחן את החלופה שהוצבה לו ואת הערב שהיה נכון לפקח על קיומה, ולא ראה לסמוך עליה. אין גם לומר, כי ההנחה שהעורר עשוי להימלט מן הדין בשל שיש לו בני משפחה ומקום מגורים מחוץ לקו הירוק היא טענה מופרכת. אך מכל מקום די בעובדה שקיימות ראיות לכאורה המצביעות על אשמתו של העורר בהחזקת סם מסוכן בכמות מסחרית גדולה כדי למנוע את שחרורו בערובה בשלב זה. את שרשרת הפצת הסם יש לגדוע באיבה, ואחת הדרכים לעשות כן היא להורות על מעצרם, של מי שמהווים חוליות מרכזיות באותה שרשרת, עוד בטרם משפט.

התוצאה היא שהערר נדחה.