פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"פ
6555/09
בפני:
כבוד השופט א' רובינשטיין
העורר:
פלוני
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים
בתיק ב"ש 6107/09 שניתנה ביום 13.8.09
על-ידי השופטת בן-אור
תאריך הישיבה:
כ"ט באב תשס"ט
(19.8.09)
בשם העורר:
עו"ד איתן להמן
בשם המשיבה:
עו"ד סיון רוסו
החלטה
א.
ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (השופטת בן-אור) מיום 13.8.09 בתיק ב"ש 6107/09, בגדרה נדחתה בקשת העורר לצאת לחופשה משפחתית ממעצר בית.
ב.
ביום 29.6.09 הוגש נגד העורר - קטין יליד 1993 - כתב אישום מתוקן, בו יוחסה לו עבירה של סיוע לתקיפה בנסיבות מחמירות. נטען, כי בליל 11.11.08 סייע העורר לעוד חמישה לתקוף את המתלונן, עולה חדש טרם גיוסו לצבא, ולשדוד את כספו. נטען, כי בעת שיצא המתלונן מבילוי בבר ירושלמי, פגשו בו הששה, היכו אותו מכות נמרצות וגנבו ממנו 5,000 אירו, 1,200 ₪ ומכשיר טלפון נייד. העורר, כך נטען, סייע לחמישה האחרים בכך שתרם ליצירת תנאים לשם עשיית העבירה. ביום 5.7.09 קבע בית המשפט המחוזי כי העורר ישוחרר למעצר בית מלא בתנאים מגבילים, הכוללים בין היתר פיקוח מלא של ערבים, פיקוח מעצר של שירות המבחן וערבות. ביום 5.8.09 הגיש העורר בקשה לצאת לחופשה משפחתית למשך כארבעה ימים בפיקוח אמו ושני ערביו.
ג.
בית המשפט המחוזי דחה, כאמור, את בקשת העורר, וזאת בנימוק שאין ליתן בו אמון. הוטעם, כי כחודשיים לפני הגשת הבקשה, הפר העורר את תנאי המעצר שהושתו עליו, שעה שרכב על אופנוע ללא רשות ובהיעדר רשיון נהיגה מתאים.
ד.
בערר נטען, כי הפרת תנאי מעצר הבית אינה מקימה עילת מעצר, ואין בה כדי למנוע יציאתו לחופשה. נאמר, כי בעת החופשה ישהה העורר בכפר נופש משטרתי סגור עם משפחתו והערבים, אשר יפקחו עליו ויעמדו על קיומם של תנאי המעצר. הוסף, כי החלטת בית המשפט קמא עלולה לגרום עגמת נפש לכל המשפחה, שהיא שומרת חוק, שכן עלולה היא לגרור את ביטולה של החופשה המשפחתית כולה.
לערר צורף מכתבה של אם המבקש, ובו - בין השאר - ציון כי מעצר הבית מעכיר את רוחו של העורר.
ה.
בדיון טען עו"ד להמן, כי העורר עבר טראומה קשה עקב גירושי הוריו, ומדובר בחופשה אחת בשנה; אמו עובדת מצטיינת במשרד ראש הממשלה ותפקח עליו עם הערבים, וגם אם היו הפרות שאין להקל בהן, והעורר עצמו סיפר עליהן. יש להתחשב בכך שכתב האישום שהוגש קל לעומת ראשית ההליכים (סיוע לתקיפה במקום שוד). יתר על כן, בנופש יהיה הפיקוח מוחמר מבחינת מספר המפקחים. באת כוח המדינה טענה, כי נוכח הפרת תנאי המעצר, מספר פעמים, אין ליתן בעורר אמון.
ו.
לאחר העיון חוששני שאין בידי להיעתר למבוקש. אכן המדובר בקטין, ואין חולק כי אמו אשה נורמטיבית, וחזקה עליה שרצונה להבטיח כי בנה יעמוד באשר הושת עליו. ואולם, הקושי הוא בעורר עצמו, שבעת היותו משוחרר בתנאים מגבילים, כשחרב המשפט למולו, כשל בהפרת התנאים ובאופן לא פשוט. הקלה בתנאים מגבילים היא מטבעה תולדה של אמון, ולעת הזאת אין בידי לתיתו. על כן, עם כל הצער שבדבר למשפחה, לא אוכל להיעתר לערר. אני מקוה כי המשפחה, לפחות ברובה, תוכל לצאת לנופש גם בלעדי העורר, זו הפעם.
ניתנה היום, כ"ט באב תשס"ט (19.8.09).
ש ו פ ט