בש"פ 6573/97 פאבל לויצקי נ. מדינת ישראל

בפתח הדיון בערר התברר כי העורר 2 (אנדרי שאולוב) אינו נמצא בבית במשפט, ויתכן שלא מרצונו, ולפיכך ראיתי עצמי נאלץ, במצוות סעיף 57 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים), תשנ"ו1996-, לדחות את הדיון בערר זה.

הדיון בערר זה יתקיים ביום 17.11.97 שעה 12:00.

במהלך הדיון הופנתה תשומת לבי לשתי החלטות שניתנו בעניין נשוא הערר על ידי בית המשפט המחוזי בנצרת. ההחלטה הראשונה ניתנה ביום 30.10.97 ובה בית המשפט המחוזי מסביר מדוע ראה עצמו נאלץ לקבוע את תחילת הדיון במשפטם של המשיבים, ושמיעת עדותה של המתלוננת, ליום 18.1.98. החלטה זאת לא הובאה לידיעתי בכתב הערר, ולפיכך ביקשתי, בהחלטתי מיום 5.11.97, כי פרקליטות המדינה תברר, קודם הדיון בערר, את האפשרות להקדים את המועד בו תישמע עדות המתלוננת. על יסוד בקשה זאת הוגשה בקשה לבית המשפט המחוזי בנצרת ע"י פרקליטות המחוז, להקדים את שמיעת המתלוננת, אם הדבר אפשרי. בהחלטה של בית המשפט המחוזי מיום 12.11.97, בתגובה לבקשת הפרקליטות, מציין בית המשפט כי הוא יצא מגדרו כדי לפנות מועד מוקדם לתחילת המשפט ושמיעת המתלוננת. כתוצאה קבע בית המשפט כי משפטם של המשיבים יתחיל ביום 27.11.97 ובאותו יום תישמע גם עדות המתלוננת.

אני מבקש להביע הערכתי למאמץ המיוחד שנעשה ע"י בית המשפט המחוזי בנצרת כדי לפנות מועד מוקדם, בעקבות בקשתי, לשמיעת המתלוננת.

עדות המתלוננת תישמע, כפי שנקבע, ביום 27.11.97, ולפי החלטתו של הנשיא אברמוביץ מיום 6.10.97, יוכלו המשיבים להגיש בקשה, לאחר שתישמע עדות המתלוננת, לעיון חוזר בהחלטת המעצר, ואם תוגש בקשה כזאת, בית המשפט המחוזי ישוב וישקול אם יש צורך בהארכת מעצרם של המשיבים. לאור התפתחות זאת יש מקום לשקול אם יש עדיין טעם מספיק לקיום הדיון בערר לבית משפט זה.