בש"פ 6577/02 מדינת ישראל נ. סלימאן בן עיד אבוסבילה

המשיב קשר יחד עם שותפו לבצע שוד מזוין של רכב. השניים פנו לרכב שעצר ברחוב מרכזי בעיר באר-שבע. באותה עת ישבה ברכב הנהגת-המתלוננת. המשיב פתח את דלת הרכב והוא ושותפו הורו למתלוננת לצאת מן הרכב. הם איימו עליה כי ברשותם סכינים והשותף אף הצמיד לגבה מכשיר חד. בסופו של דבר הוציאו השניים את המתלוננת מן הרכב, גנבו אותו, ונמלטו מן המקום.

המשיב הוא שנהג ברכב שנגנב, למרות שאין בידו רשיון נהיגה ולא היה ביטוח שכיסה את השימוש שעשה ברכב. הוא נסע בו במהירות מופרזת, בצורה מסוכנת, תוך התעלמות מהוראות הרמזורים. לאחר שנסעו כברת-דרך של ממש, התהפך הרכב והשניים פנו לטיפול רפואי בבית החולים. כשנתפסו השניים ניסה המשיב להניע את שותפו למסור גרסת שקר ולטעון כי פציעתם נגרמה עקב נפילה מגג. למשיב עבר פלילי חמור ביותר. הוא ביצע בימי חייו הקצרים מאה וחמישים עבירות של פריצה לרכב בכוונה לגנוב, שלוש עבירות של בריחה ממשמורת חוקית, עבירה של בריחה ממעצר ועבירה של תקיפה. משהובא לדין הורה בית המשפט המחוזי על מעצרו עד לתום משפטו. בינתיים עומדים לחלוף תשעה חודשים מאז פתיחת משפטו והמאשימה מבקשת, לפיכך, להאריך את מעצרו בתשעים ימים נוספים.

הסניגור מתנגד בתוקף. הוא סבור, כי יש ליתן תוקף להוראת החוק המייחדת תקופה של תשעה חודשים להשלמת משפטו של נאשם המצוי במעצר. לדעתו, אין נסיבות מיוחדות המצדיקות הארכה נוספת של המעצר. עוד הוא מסביר, כי שותפו של המשיב כבר נידון ונגזרו עליו שמונה עשר חודשי מאסר לריצוי בפועל. כיוון שכך, הוא סבור שהוא, המשיב, עשוי להשלים את ריצוי עונשו אפילו יורשע בתוך מועד קצר.

נציגת המדינה דוחה בתוקף טענה זו. היא סבורה, כי העונש שהוטל על שותפו של המשיב אינו מתקבל על הדעת והצהירה כי המדינה הגישה ערעור כנגד קולת העונש. היא גם מסבירה, כי עניינו של המשיב כאן אינו כעניינו של שותפו הן בשל עברו החמור של המשיב והן בשל שחלקו חמור יותר בפרשה נשוא המשפט.

אין ספק, כי העבירות המיוחסות למשיב חמורות מעין כמוהן. המדובר בתקיפה אלימה ומסוכנת של נהגת עוברת אורח, השלכתה מרכבה, גניבת הרכב וסיכון חיי אדם בנסיעה פרועה. המסוכנות הטבועה בהתנהגות זו היא שהביאה למעצרו של המשיב עד תום משפטו ומסוכנתו זו לא כהתה גם היום. המשפט מתנהל בבית המשפט המחוזי בקצב ראוי ובפועל הוא עומד לפני סיומו. אשר על כן, אני נעתר לבקשת המאשימה ומורה על הארכת מעצרו של המשיב בתשעים ימים שראשיתם ביום 5.8.2002 או עד למתן פסק הדין בת"פ 8109/01 בבית המשפט המחוזי בבאר-שבע - הכל לפי המוקדם.