החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

בש"פ 658/07 קשויר ויסאם נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

סדר דין פלילי · הארכת מועד להגשת ערעור על גזר דיןבקשה להארכת מועד להגשת ערעור על גזר דין של בית המשפט המחוזי

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון דחה בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על גזר דין שניתן לפני כארבע שנים. נקבע כי אין דרישה לטעם מיוחד בהליך פלילי, אך משך האיחור הוא נסיבה מכרעת, והנטל על המבקש כבד. טענת היעדר ייצוג ואי אחידות בענישה לא הספיקו לנוכח האיחור הניכר והיעדר תשתית ראייתית.}, 0 ]}

העובדות

המבקש, אסיר בלתי מיוצג, הודה בעסקת טיעון בעבירת ניסיון לרצח והדחה ועבירות נוספות ונידון ל-12 שנות מאסר בפועל ושנתיים מאסר על תנאי. הבקשה להארכת מועד הוגשה כארבע שנים לאחר מתן גזר הדין. המבקש טען כי בא כוחו בערכאה הראשונה התבקש להגיש ערעור ולא עשה כן, וכי עונשי שותפיו קלים בהרבה.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להאריך מועד להגשת ערעור על גזר דין שניתן לפני כארבע שנים, כאשר המבקש טוען שבא כוחו לא הגיש ערעור כפי שהתבקש?
  2. 2.האם אי ידיעת המועד או אי יכולת להגיש ערעור מצדיקות הארכת מועד באיחור משמעותי?
  3. 3.האם טענת אי אחידות בענישה לעומת שותפים לעבירה מצדיקה הארכת מועד להגשת ערעור?

הלכות

  1. 1

    בהליך פלילי אין דרישה לטעם מיוחד להארכת מועד, אך משך האיחור הוא נסיבה שיש ליתן לה משקל ראוי.

    ״אמנם, הדין אינו דורש קיומו של טעם מיוחד לשם הארכת מועד בדין הפלילי״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    איחור של כארבע שנים הוא איחור משמעותי ביותר, והנטל על המבקש להצדיק הארכה הוא כבד ביותר.

    ״זהו איחור משמעותי ביותר, שלא לומר קיצוני. הנטל על המבקש במצב דברים זה הוא כבד ביותר״
    לציטוט במסמך ←
  3. 3

    היעדר ייצוג משפטי הוא נסיבה שיש לשקול, אך טענה לאי ידיעת המועד אינה נשמעת במסגרת זמן כה ארוכה, ובהעדר תשתית ראייתית לטענה על הייצוג ולסיכויי הערעור הבקשה נדחית.

    ״טענה בדבר אי ידיעת המועד להגשת הערעור או אי יכולת להגיש את הערעור אינה יכולה להישמע במסגרת זמן זה״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • הארכת מועד
  • ערעור
  • גזר דין
  • סדר דין פלילי
  • איחור
  • ייצוג משפטי
  • אסיר בלתי מיוצג
  • טעם מיוחד

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בירושלים

בש"פ

658/07 - א'

בפני:

כבוד הרשם יגאל מרזל

המבקש:

קשויר ויסאם

נ ג ד

המשיבה:

מדינת ישראל

בקשה להארכת מועד להגשת ערעור

החלטה

1.

לפני בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על גזר דין שניתן בבית המשפט המחוזי בירושלים ביום 23.03.03. הבקשה הוגשה ביום 22.01.07 על ידי המבקש עצמו, שהינו אסיר בלתי מיוצג. לטענת המבקש בא כוחו, אשר ייצגו בערכאה דלמטה התבקש להגיש ערעור בעניינו ולא עשה כן, ולכן האיחור בהגשת הערעור, והבקשה דנן. המבקש הודה במסגרת עסקת טיעון בעבירת נסיון לרצח, הדחה ועבירות נוספות, ונידון ל-12 שנות מאסר בפועל ושנתיים מאסר על תנאי. המבקש טוען כי העונשים שהוטלו על שותפיו לעבירה היו עונשים קלים בהרבה, ומכאן ערעורו. נוכח טעמי הבקשה נתבקשה עמדתו של עו"ד בולוס, בא-כוחו בערכאה הראשונה. עו"ד בולוס הודיע (ביום 28.3.07) כי לא היתה אליו פניה לייצוג בערעור, ואם היתה פניה מעין זו לעובדי משרדו, לא הובאה הפניה לידיעתו.

2.

המשיבה מתנגדת לבקשה. היא סבורה כי אין בתגובתו של עו"ד בולוס, בא כוח המבקש בערכאה הראשונה, תמיכה בטענת המבקש לפיה נתבקש להגיש ערעור על גזר הדין ולא עשה כן. עוד טוענת המשיבה, כי לעניין העונשים שהוטלו על שותפיו של המבקש לעבירה, הרי שעניינם שונה, השותפים הורשעו בעבירות קלות יותר ונסיבותיהם שונות . אשר על כן, לא מוצדקת היענות לבקשתו.

3.

לאחר עיון בבקשה ובתגובה לה נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות. אמנם, הדין אינו דורש קיומו של "טעם מיוחד" לשם הארכת מועד בדין הפלילי (ראו: סעיף 201 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982). אף יש ליתן משקל לנסיבות נוספות בהליכים מסוג זה, כמו למשל היעדר ייצוג משפטי שהשלכתו יכולה להיות, בין היתר, אי ידיעת המועד הקבוע בדין להגשת הערעור או אי יכולת להגיש את הערעור במועד. אולם, נסיבה נוספת לה יש ליתן משקל ראוי היא משך האיחור. בענייננו, הגיש המבקש בקשתו להגשת ערעור, כארבע שנים לאחר שנגזר דינו. זהו איחור משמעותי ביותר, שלא לומר קיצוני. הנטל על המבקש במצב דברים זה הוא כבד ביותר, ובנטל זה לא עמד. טענה בדבר אי ידיעת המועד להגשת הערעור או אי יכולת להגיש את הערעור אינה יכולה להישמע במסגרת זמן זה. אפילו לא במצב דברים בו, לטענת המבקש, בא כוחו בערכאה דלמטה נתבקש להגיש ערעור ולא עשה כן. מה גם שהאחרון דוחה טענה זו, והמבקש לא הניח תשתית ראיתית שיש בה כדי להוכיח אחרת. די בכך בכדי לדחות בקשה זו. אשר לטענת המבקש לחוסר אחידות בענישתו למול ענישת חבריו לחוליה, מציין בית המשפט קמא מפורשות כי העונשים שהוטלו על חברי החוליה האחרים, הוטלו תוך שקילת נסיבותיהם האישיות (פסקה 16 לגזר הדין). עונשו של המבקש הוטל גם הוא בשים לב למכלול נסיבותיו האישיות (פסקה 20 לגזר הדין), ולחומרא והקולא של כל אחת מן העבירות שביצע. לפיכך, גם סיכוייו של המבקש בהליך, נסיבה נוספת לה יש ליתן משקל בבקשה מסוג זה, אינם טובים. מטעמים אלה, דין הבקשה להידחות, וכך אני מורה.

ניתנה היום, י"ג באייר

תשס"ז (1.5.2007).

יגאל

מרזל, שופט

ר

ש ם

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצוטט על ידי (1 מסמכים)

הלכות

  1. 1בהליך פלילי אין דרישה לטעם מיוחד להארכת מועד, אך משך האיחור הוא נסיבה שיש ליתן לה משקל ראוי.
  2. 2איחור של כארבע שנים הוא איחור משמעותי ביותר, והנטל על המבקש להצדיק הארכה הוא כבד ביותר.
  3. 3היעדר ייצוג משפטי הוא נסיבה שיש לשקול, אך טענה לאי ידיעת המועד אינה נשמעת במסגרת זמן כה ארוכה, ובהעדר תשתית ראייתית לטענה על הייצוג ולסיכויי הערעור הבקשה נדחית.