בש"פ 6581/01 מדינת ישראל נ. שלום דומרני

המשיבים עומדים לדין בבית המשפט המחוזי בבאר שבע בעבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, סחיטה באיומים והנחת מטען נפץ בכוונה להזיק לנכס.

על פי העובדות המתוארות בכתב האישום תכנן המשיב 1, שהיה באותה עת אסיר, לסחוט באיומים שניים שעוסקים בעבודות בניה בעיר אשקלון. המשיב 1, ועמו שותפו המשיב 2, איימו על המתלוננים בעל פה וגם בדרך של הנחת מטען חבלה ברכבו של אחד מהם. את המטען הניח אדם שלישי בשליחותם של שני המשיבים.

עם הגשת כתב האישום ביום 14.12.00, נתבקש מעצרם של המשיבים עד תום משפטם. בית המשפט המחוזי בבאר שבע נעתר לבקשה משמצא כי קיימות ראיות לכאורה לאשמתם של המשיבים, ומחמת המסוכנות הטבועה בעבירות המיוחסות להם.

משפטם של שני המשיבים נפתח ביום 9.1.01 ועד היום לא נסתיים.

משחלפו 9 חודשים מיום תחילת המשפט, מבקשת המדינה להורות על הארכת מעצרם של שני המשיבים ב90- ימים נוספים. דא עקא, שכבר היום ברור כי המשפט לא יסתיים בתוך התקופה הנוספת הזאת, משום שמחוץ לישיבה הקבועה עוד בחודש זה, נקבעו ישיבות נוספות רק בחודש ינואר בשנה הבאה. עוד מתברר, כי לא ניתן יהיה לסיים את פרשת התביעה במשפטם של שני המשיבים, טרם שיסתיים משפטו של השותף השלישי, שעניינו מתברר בנפרד. מצב עניינים זה אינו תקין והעובדה שנסתיימה תקופת תשעת החודשים צריך שתעמוד לנגד בית המשפט ולנגד אנשי התביעה. אסור שהשימוש בסמכות להאריך את המעצר מעבר לתקופת 9 החודשים הראשונים, ייעשה כדבר שבשגרה. אכן, בתי המשפט עמוסים לעייפה, והעבירות המיוחסות לשני המשיבים הן חמורות, אך חרף כל זאת, אין להקל ראש בכך שלא נעשה די, כדי להחיש את הליכי המשפט. אלא שבעניינו של המשיב 1 קיים שיקול נוסף. המשיב 1 מרצה עונש של מאסר בעניין אחר, ואין הוא עומד להשתחרר בתקופת 90 הימים הבאים. לפיכך, אני מאריך את מעצרו ב90- ימים, החל מיום 14.9.01, או עד למתן פסק דין בעניינו - הכל לפי המוקדם. המשיב 2 מרצה אף הוא עונש של מאסר, אלא שהוא צפוי להשתחרר ב19.9.01- (בשחרור מנהלי). לפיכך אני קובע כי מעצרו יוארך ב90- ימים נוספים מהיום, אולם הוא ישוחרר אם יביא בפני בית המשפט המחוזי חלופת מעצר שתמצא ראויה בעיני בית המשפט, ואשר במסגרתה תופקד ערבות כספית בסכום משמעותי, במזומן או בערבות בנקאית, יאסר עליו לצאת מפתח הבית בו יהא מצוי ויקבע כל תנאי מגביל אחר שבית המשפט המחוזי ימצא לראוי.