פרטי ההליך
ב
בית המשפט העליון
בירושלים
בש"פ
6596/01
בפני:
כבוד השופט א' ריבלין
העוררים
:
1.
חסן עלוש
2. מוהנא עלוש
נגד
המשיב
ה :
מדינת ישראל
ערר
על החלטת בית המשפט המחוזי בנצרת
מיום
23.8.2001 בתיק ב"ש 2400/01 שניתנה
על
ידי כבוד השופטת נ' מוניץ
תאריך
הישיבה: יא' באלול התשס"א (30.8.2001)
בשם
העוררים: עו"ד אבו ליל ראסם
בשם
המשיבה: עו"ד מאיה חדד
החלטה
העוררים עומדים לדין פלילי בבית המשפט המחוזי בנצרת באשמות של חבלה בכוונה מחמירה, נשיאת נשק שלא כדין, יריות באיזור מגורים, חבלה במזיד, היזק בזדון, קשירת קשר לבצוע פשע והסתייעות ברכב לביצוע פשע.
שני העוררים הם בני דודים המתגוררים בשכנות בעיר נצרת. בין העורר 1 לבין אחד מהמתלוננים קיים מזה זמן רב סכסוך. ביום 27.7.2001 בשעה 22:00, לערך, פרצה קטטה בין המתלונן לבין המשיב 1 ובמהלכה נחבל המשיב בגופו וחזר לביתו. כיוון שכך, החליט הוא, כך נטען בכתב האישום, לנקום במתלונן ובבני משפחתו. לצורך זה חבר אל בן דודו, המשיב 2, והשניים הצטיידו באקדח ובתחמושת. בשעת חצות נטלו טנדר השייך למשפחתם ונסעו לביתו של המתלונן, כשהמשיב 1 נוהג בטנדר, ואילו המשיב 2 יושב לצידו ואוחז בנשק. בהגיעם לבית המתלונן שלף המשיב 2 את האקדח וירה לעבר ביתו של המתלונן ולעבר בן משפחה שהיה בקרבת הבית. כתוצאה מכך נפצע המתלונן מקליע שחדר לגופו בתוך ביתו והתנפצו שמשות חלון הבית. קרוב המשפחה של המתלונן, העד עזמי סלימאן, שאליו גם כוונה האש, נפגע בידו הימנית. הרכב השייך למשפחתו נפגע מקליע.
בית המשפט המחוזי בנצרת נעתר לבקשת המדינה והורה על מעצרם של שני העוררים עד תום משפטם.
עיקר טענתם היום היא כי לא נתקיימו ראיות לכאורה הקושרות את העוררים למתקפת הירי. עיון בראיות המצויות בידי התביעה מלמד, כי מצויות עדויות שיש בהן כדי לשמש ראיות לכאורה, במידה הדרושה בשלב זה, באשר לאשמתם של שני העוררים. הראיות הן מפורשות, וטענת העוררים באשר למהימנות שיש לייחס לעדי התביעה, אין בה, בנסיבות העניין, כדי להועיל להם בשלב זה. העבירות המיוחסות לעוררים נגועות באלימות חמורה תוך שימוש בנשק חם. התנהגותם מקימה חזקת מסוכנות שלא נסתרה.
לשני העוררים עבר פלילי, ולא מצאתי פגם בהחלטת בית המשפט המחוזי שלא לשחררם בערובה בשלב זה.
ניתנה היום, יד' באלול התשס"א
(2.9.2001).
ש
ו פ ט