בש"פ 6618/08 מדינת ישראל נ. ארז פרץ

בפניי ערר על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (כבוד סגנית הנשיא, השופטת ד"ר ע'

קפלן-הגלר) מיום 24.7.2008 בב"ש 91209/08 במסגרתה נדחתה בקשת העוררת לעצור את המשיב עד תום ההליכים המשפטיים נגדו, והוא שוחרר בתנאים מגבילים.

האישומים וההליכים

1.

נגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של ניסיון לאינוס [לפי סעיף 345(א)(1) בצירוף סעיף 25 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין)]; חבלה חמורה (לפי סעיף 333 בצירוף סעיף 335(ב) לחוק העונשין); תקיפה בנסיבות מחמירות (לפי סעיף 382(ב)(1) בצירוף סעיף 379 לחוק העונשין) ומספר עבירות של איומים (לפי סעיף 192 לחוק העונשין).

2.

על פי הנטען בכתב האישום, המתלוננת והמשיב חברים מזה חמש שנים, והם התגוררו ביחד בדירה ברמת-גן. ביום 12.5.2008 חזר המשיב לדירה מעבודתו בשעות הצהרים וראה כי המתלוננת משוחחת בטלפון עם אביה. בין השניים פרץ ויכוח, במהלכו החל המשיב לדחוף ולהכות את המתלוננת, צעק עליה, קילל אותה ואיים עליה שירצח אותה, סטר לה בפניה סטירות חזקות, דחף אותה לכיוון המיטה מספר פעמים, התפשט והפשיטה בכוח מבגדיה, תוך שקרע את חולצתה מעליה, תפס את שתי ידיה וריתק אותה למיטה וניסה להחדיר את איבר מינו לאיבר מינה. המתלוננת בכתה וצעקה והתנגדה למשיב שלא הצליח לבצע את זממו. לאחר מכן תפס המשיב את המתלוננת בשערותיה ומשך אותה בעודה עירומה לכיוון המקלחת בדירה, שם השפריץ עליה מים קרים ובעט בה, ובעודה מנסה להזדחל מתחתיו ולהימלט ממנו, המשיך להכותה באגרופים, וגרם לה לשבר באפה. המתלוננת התמוטטה על הרצפה והמשיב המשיך לבעוט בה.

באותו יום סמוך לשעה 23:00 שוחחה המתלוננת עם אמה, וכל אותו הזמן המשיב ישב לידה ואיים עליה ש"אם תגיד משהו - היא מתה".

3.

שמונה ימים לאחר האירוע המתואר לעיל, נאות המשיב לקחת את המתלוננת לקופת חולים. בעת שחזרו מהרופא לדירה, התפתח ביניהם ויכוח. המשיב הכה את המתלוננת, משך בשערותיה, דחף אותה אל הקיר, הכה אותה באגרופים, סטר לה וכן קילל ואיים עליה. המשיב נעל את דלת הדירה ולא איפשר למתלוננת לצאת (להלן: האישום הראשון ).

4.

עוד נטען בכתב האישום כי במועד שאינו ידוע במדויק, כשנה וחצי עובר להגשת תלונת המתלוננת במשטרה, עת שהו המתלוננת והמשיב בדירת הורי המשיב ברמת-גן, הביא המשיב אוכל לחדר, אולם המתלוננת סירבה לאכול. המשיב הוציא סכין יפנית ואיים על המתלוננת באמרו: "אם את לא אוכלת, אני חותך אותך" (להלן:

האישום השני ).

5.

עוד נטען, כי ביום 24.10.2007 סמוך לשעה 23:35, כשהיו המשיב והמתלוננת בראשון-לציון, תקף המשיב את המתלוננת בכך שהכה אותה באגרופים בפניה ובגופה (להלן: האישום השלישי ).

6.

בד בבד עם הגשת כתב האישום, ביום 2.6.2008, הגישה העוררת בקשה לעצור את המשיב עד תום ההליכים.

7.

ביום 17.6.2008 נערך דיון בבקשה. ב"כ המשיב הסכים לקיומן של ראיות לכאורה לעבירת התקיפה שבאישום הראשון, וחלק על קיומן של ראיות לכאורה לשני האישומים האחרים ועל קיומן של ראיות לכאורה לעבירת ניסיון האינוס שבאישום הראשון. בית המשפט המחוזי קבע כי ישנן ראיות לכאורה להוכחת כל העבירות שבאישומים הראשון והשני, וכי יש חולשה בראיות לכאורה לעניין תקיפה סתם שבאישום השלישי. עוד קבע בית המשפט המחוזי כי קיימת עילת מעצר, והורה לשירות המבחן להגיש תסקיר מעצר.

8.

ביום 6.7.2008 התקבל תסקיר מעצר בעניינו של המשיב. שירות המבחן התרשם, כי מדובר בבחור ילדותי ובלתי בשל שהקשר שלו עם המתלוננת אופיין בתלות שלו בה, וכי רמת הקושי שלו להיפרד מן המתלוננת גבוהה ביותר ומכאן שקיימת רמת סיכון כלפיה. עוד התרשם שירות המבחן, כי הוריו של המשיב אשר הוצעו כמפקחים, אינם מסוגלים להוות גורם סמכותי ומציב גבולות עבורו, וכן נפסל מלשמש כמפקח אחיו של המשיב, בשל הרשעתו הקודמת בביצוע עבירות אלימות כלפי אשתו. בסיכום התסקיר נאמר "אין אנו באים בהמלצה לשחרר את ארז מהמעצר".

9.

בדיון שהתקיים ביום 7.7.2008, ביקש ב"כ המשיב דחייה על מנת להציע חלופות נוספות לשירות המבחן. בית המשפט המחוזי הורה על הגשת תסקיר משלים.

10.

ביום 20.7.2008 התקבל תסקיר מעצר משלים, בו המליץ שירות המבחן על שחרורו של המשיב לחלופה בביתו של בן דודו, בפיקוחו ובפיקוח בן דוד נוסף וכן בפיקוח של אחד מאחיו (אורן פרץ), בתנאי הרחקה מוחלטת מן המתלוננת.

11.

בדיון שהתקיים ביום 23.7.2008 התנגדה העוררת לשחרורו של המשיב בשל הסיכון הרב מצד המשיב למתלוננת. בדיון שהתקיים ביום 24.7.2008 נחקרו הערבים המוצעים, ובסופו ניתנה ההחלטה נשוא ערר זה.

החלטתו של בית המשפט המחוזי

12.

בית המשפט המחוזי, בהחלטתו מיום 24.7.2008, הורה כי המשיב יהיה נתון במעצר בית מוחלט בביתו של בן דודו, אייל פרץ, בחיפה ובפיקוחו, כמו גם בפיקוח אחיו אורן פרץ ובן דודו שרון פרץ. עוד נקבע, כי המשיב יפקיד סך של 10,000 ₪ במזומן או בערבות צד ג' וכן ערבות צד ג' בסך 20,000 ₪. כן הוצא נגדו צו איסור יציאה מהארץ. בנוסף, נקבע כי המשיב לא ייצור כל קשר, בין במישרין ובין בעקיפין, עם המתלוננת, בני ביתה, משפחתה או כל מי העלול או העשוי להיות קשור אליה. נקבע כי כל הפרה של תנאי השחרור תגרור את מעצרו המיידי של המשיב. כן נקבע כי כל אחד מהערבים יחתום על ערבות בסך 15,000 ₪ על מנת להבטיח כי המשיב לא יושאר לבד בבית וכי ערים הם לעובדה שהוא תמיד צריך להיות בפיקוח אחד משלושת הערבים וכי ידוע לערבים כי באם יימצא המשיב ללא אף אחד מהערבים, תחולט ערבות כולם.

יצויין כי בית המשפט המחוזי נמנע מלהורות על איזוק אלקטרוני, הגם שב"כ המשיב הסכים לכך.

בית המשפט המחוזי הורה על עיכוב ביצוע החלטתו עד ליום 25.7.2008 בשעה 10:00, ועם הגשת הערר הוריתי על הארכת עיכוב הביצוע, כלומר הותרת המשיב במעצר, עד להחלטה אחרת.

טענות המבקשת

13.

לטענת העוררת, שגה בית המשפט קמא כאשר הורה לשחרר את המשיב לחלופת מעצר. העוררת מתבססת על האמור בתסקיר שירות המבחן מיום 6.7.2008 ממנו עולה כי המשיב תופס את המתלוננת כגורם הבעייתי וכי הוא מתקשה להשלים עם רצונה להיפרד ממנו. עוד עולה מהתסקיר חרדתה הרבה של המתלוננת מפני המשיב. בנסיבות אלה, לטענת העוררת, הסכנה הנשקפת מן המשיב כלפי המתלוננת היא רבה, ואין בחלופה שנקבעה כדי לנטרלה, חרף המרחק הגיאוגרפי. לטענת ב"כ העוררת, המרחק הגיאוגרפי בין מקום מעצר הבית לבין מקום מגורי המתלוננת אין בו די כדי לאיין את המסוכנות הטמונה במשיב.

14.

עוד טוענת העוררת, כי המעשים בהם מואשם המשיב, ובפרט המעשים המפורטים באישום הראשון, מעידים על תפיסתו המעוותת של המשיב את מערכת היחסים בינו לבין המתלוננת ועל הקלות הרבה שבה הוא נכון לפגוע במתלוננת פגיעות פיזיות ומיניות קשות, בשל דברים של מה בכך. ב"כ העוררת, עו"ד ג' שפירא, הוסיפה בדיון שבפניי, כי אף שכתב האישום נוגע לאירועי אלימות נקודתיים, הרי שמחומר הראיות עולה כי מערכת היחסים בין המשיב לבין המתלוננת נגועה באובססיביות, ועולה כי האירועים המפורטים בכתב האישום הם אך דוגמא מייצגת למערכת היחסים בין השניים, אף אם אירועים אחרים אינם עולים כדי מעשים פליליים.

15.

העוררת טוענת עוד, כי החלטתו של בית המשפט קמא נעדרת הנמקה ממשית והיא אינה מתמודדת עם השאלה כיצד יש בחלופה שנבחרה כדי לנטרל את המסוכנות הקונקרטית עליה מצביע שירות המבחן.

16.

לטענת העוררת, שגה בית המשפט קמא כשהורה לשחרר את המשיב לחלופה בה אמורים לפקח עליו מספר מפקחים ללא חלוקה של שעות. חלופה מעין זו, בה לא מוגדר תחום אחריותו של כל אחד מהמפקחים, אינה מהווה מסגרת הולמת. בדיון שבפניי הוסיפה עו"ד שפירא כי מדובר בשלושה מפקחים, אשר כולם אנשים עובדים, בלא שנקבע סדר כלשהו לחלוקת הפיקוח ביניהם, וזהו פתח לבעיות, שכן אף אחד מהם אינו לוקח אחריות מרכזית לפיקוח. יתרה מכך, לדבריה, שניים מהמפקחים עובדים בשעות הלילה, ואילו אחיו של המשיב, שאינו עובד בשעות הלילה, הינו אדם נשוי המתגורר ברמת גן, ולא ברור כיצד יפקח על המשיב בכל לילה. בנוסף, בית המשפט קמא נמנע מלקבוע כי למשיב יותקן איזוק אלקטרוני הגם שבא כוח המשיב הסכים לכך במהלך הדיון.

טענות המשיב

17.

בדיון שבפניי פתח ב"כ המשיב, עו"ד ש' נודל, ואמר כי טענות המבקשת בדבר אירועים החורגים מכתב האישום אינה במקומה, שכן לא ניתן להרחיב את עובדות כתב האישום.

18.

ב"כ המשיב הפנה לתסקיר שירות המבחן ממנו עולה כי התלותיות במערכת היחסים בין המשיב לבין המתלוננת הינה הדדית, ולא נעוצה רק במשיב.

19.

עוד ציין עו"ד נודל כי למשיב אין עבר פלילי, למעט שתי הרשעות קודמות של החזקת סמים לצריכה עצמית, שהאחרונה שבהן בשנת 2002.

20.

לדברי ב"כ המשיב, כבוד השופטת קפלן-הגלר נימקה כדבעי את החלטתה, ולמעשה יישמה את החלטתו הקודמת של כבוד השופט ג' נויטל, אשר קבע כי אם תוצע חלופה שתימצא על ידי שירות המבחן כראויה, במרחק של 70 ק"מ ומעלה ממקום מגורי המתלוננת, בצירוף תנאים נוספים שיימצאו כמנטרלים את מסוכנותו, ישוחרר המשיב. הן השופט נויטל והן השופטת קפלן-הגלר סברו כי תנאים אלה מאיינים את המסוכנות של המשיב, המפקחים המוצעים נחקרו בפני בית המשפט והשופטת קפלן-הגלר התרשמה מהם, שמעה את הצהרותיהם וסברה כי הם מתאימים לשמש כמפקחים. יתרה מכך, לדברי ב"כ המשיב, מדובר בשלושה מבוגרים אחראיים, אשר מבינים את כובד האחריות המוטל על כתפיהם, וכל אחד מהם התחייב להיות ערב גם לאחריותו הפיקוחית של השני, במובן זה שאם אחד מהם יפר את התנאים, תחולט הערבות האישית של שלושתם. לדבריו, יש בתנאים שנקבעו כדי לאיין את המסוכנות של המשיב.

21.

לשאלותיי בדיון השיב ב"כ המשיב כי הוא אינו מתנגד לאיזוק אלקטרוני, אליו התייחס גם כבוד השופט נויטל, ולמעלה מכך, הוסיף כי משפחתו של המשיב מנסה למצוא מפקח נוסף שיתווסף לשלושת המפקחים הנ"ל. עוד ביקש עו"ד נודל להוסיף תנאי לפיו יהיה המשיב בפיקוח שירות המבחן. לדבריו, יש מקום לטיפול במשיב על מנת לפתור את הבעייתיות הטמונה בהתנהגותו.

דיון והכרעה

22.

בית המשפט המחוזי מצא כי ישנן ראיות לכאורה, לכל הפחות לעניין האישום הראשון והשני שבכתב האישום. כמו כן, מן המעשים המיוחסים למשיב עולה בבירור כי ישנה עילת מעצר בדמות מסוכנות, כאשר המסוכנות הינה בעיקר מסוכנות קונקרטית כנגד המתלוננת. השאלה שבפניי הינה האם חלופת המעצר שנקבעה על ידי בית המשפט המחוזי יש בה כדי לאיין את המסוכנות הטבועה במשיב.

23.

אומר כבר עתה, כי חלופת המעצר שהוצעה ואושרה על ידי בית המשפט המחוזי נחזית כחלופה ראויה, בכפוף למספר תנאים שאותם אפרט בהמשך.

24.

ככל שעסקינן במרחק הגיאוגרפי בין מקום מעצר הבית לבין מקום מגורי המתלוננת, אכן, אין מדובר במרחק של שעות נסיעה ארוכות. יחד עם זאת, מדובר במרחק אשר יכול לאפשר את בלימתו של המשיב מבעוד מועד אם וככל שיפר את תנאי מעצר הבית, ונראה כי החלופה המוצעת מרוחקת דיה על מנת למנוע את המסוכנות של המשיב כלפי המתלוננת.

25.

אשר למפקחים המוצעים, אכן, ייתכן כי קביעה בדבר חלוקת האחריות בין המפקחים על פי שעות וימים היתה בה מידה רבה יותר של וודאות לגבי מידת אחריותו של כל אחד מהם. יחד עם זאת, כפי שציין ב"כ המשיב, מדובר בשלושה אנשים בוגרים שנמצאו מתאימים לשמש כמפקחים על ידי שירות המבחן, כמו גם על ידי כבוד השופטת קפלן-הגלר. בנוסף, הערבות ההדדית כפי שנקבעה על ידי כבוד השופטת קפלן-הגלר ואשר לה התחייבו המפקחים, יש בה כדי לאיין את החשש כי המשיב ייוותר ללא פיקוח של מי מהם, שאם לא כן, תחולטנה ערבויות שלושת המפקחים כאחד.

26.

בנסיבות אלה, התנאים שנקבעו על ידי בית המשפט קמא נראים בעיניי כראויים, ויש בהם - בצירוף התנאים שאקבע להלן - כדי לאיין את החשש למסוכנות הקונקרטית הטמון במשיב. על מנת להוסיף ולהבטיח כי המשיב לא ינסה לצאת ממעצר הבית, הנני רואה לנכון להוסיף להחלטתה של כבוד השופטת קפלן-הגלר תנאי לפיו המשיב ישוחרר למעצר בית בפיקוח של איזוק אלקטרוני.

27.

בנוסף, הנני רואה לנכון להוסיף ולקבוע, כי תוך 10 ימים מהיום, יבחן שירות המבחן אדם נוסף אשר יוצע על ידי המשיב כמפקח אשר יתווסף לשלושת המפקחים הנ"ל. עם הגשת תסקיר משלים על ידי שירות המבחן, יבחן בית המשפט המחוזי את מידת התאמתו של המפקח הנוסף שיוצע.

28.

בנוסף, הנני נעתר לבקשת ב"כ המשיב וקובע כי במהלך התקופה בה ישהה המשיב במעצר בית, יהיה המשיב תחת פיקוחו של שירות המבחן.

29.

למותר לציין, כי כל יתר התנאים שנקבעו בהחלטתה של כבוד השופטת קפלן-הגלר ייוותרו בעינם. עם הפקדת הכספים והערבויות כפי שנקבעו על ידה והשלמת הסידורים הנדרשים לצורך איזוקו האלקטרוני של המשיב, ישוחרר המשיב למעצר בית כפי שנקבע על ידי בית המשפט המחוזי. כל הפרה של תנאי השחרור תוביל למעצרו המיידי של המשיב.

30.

בכפוף לתנאים שנקבעו על ידי כמפורט לעיל, נדחה הערר.