החלטה1 עמודיםנכלל בחיפוש

בש"פ 6627/17פלוני נ. מדינת ישראל

ניתן ביום
הרכב
לא צוין

בקצרה

תוצאה: נדחה
מעצרים · חלופת מעצר ותסקיר מעצרערר על החלטת בית המשפט המחוזי בדבר מעצר עד תום ההליכים

בית המשפט העליון דחה ערר על מעצר עד תום ההליכים. נקבע כי רק כאשר ניתן להפיג את המסוכנות יש לבחון חלופות מעצר ולהזמין תסקיר. במקרה זה, בשל חומרת העבירות וריבוי נפגעי הקטינים, וכן החשש לשיבוש הליכים, לא נפלה שגגה בהחלטת המחוזי שלא לשלוח לתסקיר.

העובדות

המחוזי קבע כי אין חלופת מעצר שתאיין את המסוכנות ואת החשש לשיבוש הליכים, בשל חומרת העבירות, ריבוי המקרים והיות נפגעי העבירות קטינים. העורר נעדר עבר פלילי. בית המשפט המחוזי לא הפנה את העורר לתסקיר מעצר.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש לבחון חלופת מעצר ולהורות על תסקיר מעצר כאשר בית המשפט קבע כי המסוכנות אינה ניתנת להפגה
  2. 2.האם החשש לשיבוש הליכים מצדיק דחיית הערר ואי הפניית העורר לתסקיר מעצר

הלכות

  1. 1

    רק אם הגיע בית המשפט למסקנה כי ניתן להפיג את המסוכנות הנשקפת מהנאשם, עליו לעבור ולבחון חלופות מעצר ואת מידת ההתאמה שלהן

    ״רק אם הגיע בית המשפט למסקנה כי ניתן להפיג את המסוכנות הנשקפת מן הנאשם, עליו לעבור ולבחון חלופות מעצר ואת מידת ההתאמה שלהן״
    למשפט בטקסט ←
  2. 2

    יש להבחין בין חובת בית המשפט לבחון את האפשרות העקרונית לקיומה של חלופת מעצר, לבין עריכת בחינה ספציפית וקונקרטית לחלופה מסוימת

    ״יש להבחין בין חובתו של בית המשפט לבחון את האפשרות העקרונית לקיומה של חלופת מעצר, לבין עריכת בחינה ספציפית וקונקרטית בנוגע לחלופת מעצר זו או אחרת״
    למשפט בטקסט ←

מילות מפתח

  • חלופת מעצר
  • תסקיר מעצר
  • מסוכנות
  • שיבוש הליכים
  • שחרור בערובה

התקציר, ההלכות והתחום נוצרו בעיבוד אוטומטי; הלכה מוצגת רק כשיש לה ציטוט מילולי מהטקסט. הטקסט המחייב הוא זה שבאתר בית המשפט.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בש"פ

6627/17

לפני:

כבוד השופט י' דנציגר

העורר:

פלוני

נ ג ד

המשיבה:

מדינת ישראל

ערר על החלטתו של

בית המשפט המחוזי בבאר שבע מיום 14.8.2017 במ"ת 71119-07-17 שניתנה על ידי

כבוד השופט י' עדן

תאריך הישיבה:

ט' באלול תשע"ז

(31.8.17)

בשם העורר:

עו"ד אמיר ברק

בשם המשיבה:

עו"ד הדר פרנקל

החלטה

1.

סעיף 21(ב)(1) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 מורה כי גם כשקיימת עילת מעצר על בית המשפט לבחון את השאלה האם "לא ניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך של שחרור בערובה ותנאי שחרור שפגיעתם בחירותו של הנאשם, פחותה".

2.

ואולם, יש להבחין בין חובתו של בית המשפט לבחון את האפשרות העקרונית לקיומה של חלופת מעצר, לבין עריכת בחינה ספציפית וקונקרטית בנוגע לחלופת מעצר זו או אחרת.

הלכה היא כי רק אם הגיע בית המשפט למסקנה כי ניתן להפיג את המסוכנות הנשקפת מן הנאשם, עליו לעבור ולבחון חלופות מעצר ואת מידת ההתאמה שלהן, ובמקרים אלו להעזר בתסקיר מעצר [ראו והשוו: בש"פ 9284/08 לוי נ' מדינת ישראל , פיסקה 6 (14.11.2008) (להלן: עניין לוי ); בש"פ 5721/12

בביקר נ' מדינת ישראל , פיסקה 11 (14.8.2012)].

3.

במקרה דנן החליט בית המשפט המחוזי כי חלופת מעצר לא תסכון, שכן לא יהיה בה כדי לאיין את המסוכנות העולה מהעורר או כדי לאיין את החשש לשיבוש ההליך הנמצא אף הוא ברף הגבוה ביותר. בית המשפט מנה אחת לאחת את נסיבות ביצוען של העבירות שבהן הואשם העורר והגיע לכלל מסקנה כי חומרת המעשים, ריבוי המקרים והעובדה שנפגעי העבירות הם קטינים, מוליכים למסקנה כי לא יהיה "בכוחה של חלופת מעצר כלשהי לאיין את המסוכנות העולה מהמשיב (העורר – י.ד.)", ומשכך אין הוא צולח את השלב הראשון במבחן הדו-שלבי שנקבע בפסיקת בית משפט זה [ראו: בש"פ 1747/07 אבו כף נ' מדינת ישראל

(12.3.2007); עניין לוי ]. בית המשפט אף ציין כי לא בכל מקרה יש לשלוח לקבל תסקיר מעצר [זאת בהסתמך על בש"פ 4251/09 אוחיון נ' מדינת ישראל (22.5.2009)], ומקרה זה נמנה על מקרים אלה.

4.

לאחר ששמעתי את טיעוני באי כוח הצדדים ועיינתי בפסיקה הרלבנטית השתכנעתי כי למרות שעברו של העורר נקי, לא נפלה, בנסיבות המקרה, שגגה בהחלטת בית המשפט המחוזי. אף אם, לכאורה, ניתן להעלות על הדעת את הטעם שבעריכת תסקיר מעצר בשלב זה (על אף חומרתם היתרה של העבירות המיוחסות לעורר, ריבוי המקרים וריבוי נפגעי העבירה), במקרה זה מטֶה את הכף לטעמי החשש הממשי לשיבוש הליכים.

5.

הערר נדחה איפוא.

ניתנה היום, ט' באלול התשע"ז (31.8.2017).

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

הלכות

  1. 1רק אם הגיע בית המשפט למסקנה כי ניתן להפיג את המסוכנות הנשקפת מהנאשם, עליו לעבור ולבחון חלופות מעצר ואת מידת ההתאמה שלהן
  2. 2יש להבחין בין חובת בית המשפט לבחון את האפשרות העקרונית לקיומה של חלופת מעצר, לבין עריכת בחינה ספציפית וקונקרטית לחלופה מסוימת