בש"פ 6632/14 מדינת ישראל נ. פלוני

1.

לאחר שבחנתי את החלופה שנבדקה על-ידי שירות המבחן לנוער, כמפורט בתסקיר המשלים מיום 7.10.2014, הגעתי למסקנה כי באיזון הראוי, יש לקבל את המלצת שירות המבחן, ולאשר את החלופה המוצעת.

2.

אין כל ספק לגבי מסוכנותו של המשיב, אשר ביום 14.6.2014, ביצע לכאורה מעשה סדום בילדה כבת שש שנים, בכך שהחדיר את איבר מינו לפיה. כשלושה חודשים מאוחר יותר, ביצע המשיב, לכאורה, מעשה מגונה במתלוננת בוגרת, בכך שהתחכך בגופה וליטף את ישבנה, בלא הסכמתה, לשם גירוי, סיפוק או ביזוי מיני.

3.

בעקבות הגשת כתב האישום נגד המשיב, המליץ שירות המבחן לנוער להפנותו לחלופת מעצר מוסדית או למסגרת טיפולית המפוקחת על-ידי משרד הרווחה. המלצה זו התקבלה על-ידי בית משפט קמא, והוחלט כי ייקבע דיון נוסף בעניינו של המשיב, ביום 10.11.2014, כאשר עד למועד זה יערוך שירות המבחן לנוער תסקיר משלים, ובו יתייחס לאפשרות קליטתו של המשיב בחלופת המעצר המוסדית. השאלה שבה היה על בית משפט קמא להכריע, נוגעת למקום הימצאו של המשיב בתקופת הביניים, עד למציאת מסגרת מוסדית מתאימה.

4.

בתסקיר המעצר מיום 1.10.2014, המליץ שירות המבחן לנוער כי בתקופת הביניים יימצא המשיב במעצר בית בדירה ששכרה המשפחה בירושלים, תחת פיקוח צמוד של הוריו ושל אחיו הגדול. בית משפט קמא סבר כי אין יתרון לדירה השכורה על פני בית משפחתו של המשיב, מה גם שאותה דירה שכורה קרובה יותר למקום מגורי המתלוננות. לפיכך, הורה בית משפט קמא לשחרר את המשיב למעצר בית בבית הוריו, בתנאים ובמגבלות שפורטו בהחלטה.

5.

על החלטה זו הוגש הערר המונח לפניי, ובמסגרתו נטען על-ידי העוררת, כי החלופה שנבחרה על-ידי בית משפט קמא " אינה נותנת הגנה מספקת לביטחון הציבור ". זאת, מאחר שעוצמת הסיכון לציבור הנשקף מהמשיב הינה גבוהה, וגם משום שאין ניתן ליתן בו אמון, לאחר שהוא ביצע את המעשים שעה שתלוי ועומד נגדו כתב אישום אחר, בגין השלכת אבנים לעבר מכוניות, במטרה לפגוע בערבים.

6.

במהלך הדיון, העליתי את האפשרות כי המשיב ישהה במעצר בית במקום אחר, שבו ניתן יהיה להפיג או למזער את מסוכנותו. בהתאם לכך, הוצע על-ידי עו"ד עירוני, בא-כוחו של המשיב, לאחר שנועץ בהוריו שנכחו בדיון, כי המשיב יימצא במעצר בית מלא בבית סבתו, בירושלים.

7.

בשל סד הזמנים הצפוף עד לערב חג הסוכות, החל ביום 8.10.2014, התבקש שירות המבחן לנוער לבחון חלופה זו בדחיפות, והיום, 7.10.2014 בשעות הצהריים, הוגש לעיוני תסקיר משלים בעניינו של המשיב. בתסקיר נמסר, כי סבתו של המשיב לא תוכל לשמש כמפקחת בשל מצבה הרפואי, אך המשיב יוכל לשהות בביתה תחת פיקוח הוריו ו/או אֶחיו הגדולים. לפיכך, הומלץ לאשר חלופה זו בתנאים שנקבעו על-ידי בית משפט קמא.

8.

בתגובה שהוגשה מטעם העוררת, נמסר כי המדינה מתנגדת לחלופה המוצעת, גם אם קטינים אינם שוהים במקום החלופה, וזאת משום שכל חלופה ביתית לא תאיין את מסוכנותו של המשיב " ואין לגלגל את הסיכון לפתחו של הציבור ".

9.

כאמור, הגעתי למסקנה כי יש מקום לאשר את החלופה המוצעת, וזאת בעיקר בשל העובדה שמדובר בקטין כבן 16 שנים (הוא יליד 11.11.1998), כאשר אין לדעת אימתי, אם בכלל, יוכל המשיב להשתלב בחלופה המוסדית.

10.

כל חלופת מעצר שתוצע אינה בגדר חלופה הרמטית, אך ניתן לצפות כי הימצאותו של המשיב במעצר בית מלא ומוחלט בבית סבתו, תחת פיקוח הוריו ואֶחיו הבוגרים, תקטין עד מאד את הסיכון הנשקף הימנו לכלל הציבור.

11.

לפיכך, הנני מאשר את שחרורו של המשיב לחלופה המוצעת בתסקיר מיום 7.10.2014, בתנאים שנקבעו על-ידי בית משפט קמא, בצירוף איזוק אלקטרוני, שישמש כאמצעי ביטחון נוסף למניעת כל הפרה מצידו של המשיב.