בש"פ 6634/20פלוני נ. מדינת ישראל

בקשת רשות ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופט נ' סילמן ) בעמ"ת 35010-09-20 מיום 16.9.2020, בגדרה התקבל ערר המשיבה על החלטת בית משפט השלום בחדרה (כב' השופט א' קפלן ) מיום 14.9.2020, כך שמעצרו של המבקש הוארך עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו בת"פ 7875-07-20 המתנהל בבית משפט השלום בחדרה.

רקע

1.

ביום 5.7.2020 הוגש נגד המבקש לבית משפט השלום בחדרה כתב אישום המייחס לו עבירות איומים, החזקת אגרופן, החזקת סמים מסוכנים לצריכה עצמית ותקיפת בת זוג. על פי הנטען בכתב האישום, העבירות בוצעו על רקע מערכת יחסים זוגית שניהל המבקש עם המתלוננת, במהלכה זו הרתה לו כאשר המבקש איים על המתלוננת כי אם תסרב לבצע הפלה, יוציאה להורג, ישרוף אותה ויפגע גם בקרובי משפחתה. כאשר מספר חודשים עובר לאירוע האיומים המבקש תקף את המתלוננת, ישב עליה וסטר לה בצד גופה. בעת מעצרו נתפסו בכליו אגרופן וסמים מסוג

MDMA .

2.

בא כוח המבקש לא תקף את קיומן של ראיות לכאורה והדיון בבית משפט השלום התמקד בשאלת קיומה של חלופת מעצר ראויה. לשם בחינת חלופה ראויה, הורה בית משפט השלום על הגשת תסקיר מעצר.

3.

שני תסקירי מעצר הוגשו בעניינו של המבקש, האחד מיום 10.8.2020 והשני מיום 8.9.2020. שני התסקירים שללו אפשרות שחרורו של המבקש לחלופת מעצר. חרף המלצתו השלילית של תסקיר המעצר, הורה בית משפט השלום בהחלטה מיום 14.9.2020 על מעצרו של המבקש באיזוק אלקטרוני חלף מעצר ממשי.

4.

על החלטת בית משפט השלום הגישה המשיבה ערר לבית המשפט המחוזי. ביום 16.9.2020 קיבל בית המשפט המחוזי את ערר המשיבה והורה על מעצר המבקש עד לתום ההליכים נגדו. על החלטה זו בקשת רשות הערעור המונחת לפניי.

דיון והכרעה

5.

לאחר עיון בבקשה ונספחיה, החלטות בית משפט השלום והחלטת בית המשפט המחוזי מושא הבקשה שלפניי, לא מצאתי מקום למתן רשות ערעור.

הלכה היא כי בבקשת רשות ערעור בגלגול שלישי בענייני מעצרים נדרש כי יעלו מן התיק נסיבות מיוחדות אשר יצדיקו את קיומו של הדיון בגלגול שלישי (בש"פ 9583/11 אלטלאלקה נ' מדינת ישראל (27.12.2011)). מעיון בנימוקי הבקשה לא מצאתי כי נסיבות כאלה מתקיימות בענייננו; נהפוך הוא. מתסקירי המעצר השליליים שהוגשו בעניינו של המבקש עולה תמונה מטרידה של אדם חסר גבולות העלול לפעול באופן אימפולסיבי ואגרסיבי, המשתמש בסמים ואלכוהול, שמערכת היחסים הזוגית בינו לבין המתלוננת קונפליקטואלית ונשקפת מהמשכה מסוכנות כלפי המתלוננת. על רקע האמור, לא מצאתי טעות במסקנתו של בית המשפט קמא כי יהא קושי ליתן אמון במבקש ובמתלוננת שיישמרו תנאי המעצר באיזוק והריחוק, חרף הצהרתה של המתלוננת כי היא מתכוונת לעבור לעיר אחרת שתגדיל את הריחוק הפיזי ביניהם. זאת ועוד, לא מצאתי כי בענייננו מתעוררת סוגיה משפטית שיש לה השלכה על עניינם של אחרים (בש"פ 5702/11 צופי נ' מדינת ישראל (8.8.2011) והפסיקה המאוזכרת שם).

6.

בית המשפט המחוזי יישם את הוראות הדין והפסיקה על נסיבותיו של המקרה הפרטני ולא מצאתי כי נתקיימו נסיבות המצדיקות התערבות בהחלטתו.

7.

הבקשה נדחית.