בש"פ 6636/19 מדינת ישראל נ. פלוני

בקשה שניה להארכת מעצרו של המשיב לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-

1996.

1.

ביום 1.11.2019 הוגש נגד המשיב כתב אישום, שתוקן ביום 5.6.2019. כתב האישום כולל ארבעה אישומים, המייחסים למשיב ביצוע מספר רב של עבירות מין במשפחה – מעשים מגונים (סעיף 351(ג)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק )), מספר עבירות מין במשפחה – אינוס ומעשה סדום (סעיף 351(א) לחוק, כנוסחו בעת ביצוע העבירות הנטענות), מספר עבירות מין במשפחה – בעילה (סעיף 351(ב) לחוק, כנוסחו בעת ביצוע העבירות הנטענות ), מספר עבירות של מעשה מגונה (סעיף 348(ג) לחוק) ומספר עבירות של מעשה סדום ( סעיף 347(ב) לחוק ). בנוסף,

מיוחסות למשיב מספר עבירות של ניסיון למעשה סדום (לפי הסעיפים הרלוונטיים בצירוף סעיף 25 לחוק).

לפי הנטען בכתב האישום, המשיב ביצע שורה ארוכה של עבירת מין באחותו הקטינה (להלן: המתלוננת ), החל ממועד לא ידוע בשנת 1996 או 1997 ועד שמלאו לה 21 שנים, שאז אזרה אומץ וביקשה ממנו שיחדל מהמעשים. המעשים בוצעו בבית הוריהם של המשיב והמתלוננת, ברכבו של המשיב, בבית משפחתו אליו עבר עם נישואיו בשנת 2003, ובמקומות שונים באזור מגוריהם.

2.

בד בבד עם הגשת כתב האישום, הגישה המבקשת בקשה לעצור את המשיב עד תום ההליכים נגדו, מכוח עילות מעצר של מסוכנות וחשש לשיבוש הליכי משפט, לפי סעיפים 21(א)(1)(ב) ו-21(א)(1)(א) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ב-1996. הסנגור הסכים לקיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר, והדיון נדחה לצורך עריכת תסקיר מעצר.

3.

תסקיר המעצר הוגש ביום 16.12.2018, ועולה ממנו כי לא ניתן לשלול את האפשרות שהמשיב ישוב ויפגע במתלוננת. התרשמות זו התבססה, בין היתר, על מורכבות היחסים המשפחתיים, עמדתו הקורבנית, האווירה הכוחנית שיצר במשפחה,

והחשש שהביעה המתלוננת מפני האפשרות שהמשיב ישוחרר. התסקיר מציין כי להערכת גורמי המבחן, החלופה שהוצעה אינה מצמצמת את הסיכון האמור, בשל קרבתה למתלוננת ובשל אי התאמתם של הערבים המוצעים. בתסקיר צוין כי ניתן יהיה לבחון חלופה סמכותית ומרוחקת יותר בתוך עשרה ימים.

בהמשך לכך, ולבקשת הסנגור, הורה בית המשפט על עריכת תסקיר משלים לבחינת חלופה מרוחקת או מעצר בפיקוח אלקטרוני, וזה הוגש ביום 25.12.2018. מאחר שהוצע כי המשיב ישהה במעצר בפיקוח אלקטרוני באותם תנאים שנבחנו בתסקיר הראשון, ומפני שלא הוצעה חלופת מעצר מרוחקת יותר, ההמלצה של שירות המבחן הייתה שלא לשחרר את המשיב לחלופת מעצר או למעצר בפיקוח אלקטרוני.

4.

אשר על כן, ביום 30.12.2018 בית משפט קמא הורה על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים בעניינו. בהחלטה צוין כי שמורה למשיב הזכות לבקש עיון חוזר אם תמצא חלופה העונה על התנאים שהוזכרו בתסקירים. מאז הוארך מעצרו של המשיב בתשעים ימים בהסכמתו (בש"פ 4904/19, השופט ד' מינץ ).

5.

כתב האישום הוקרא למשיב ביום 15.11.2018, והמענה לכתב האישום נדחה מספר פעמים לבקשת ההגנה, עד שהתקיים לבסוף ביום 28.2.2019. פרשת התביעה החלה ביום 7.5.2019, אז נשמעה עדותה של המתלוננת. מאז התקיימו שלושה דיוני הוכחות נוספים, בהם הסתיימה פרשת התביעה והחלה פרשת ההגנה. מועד הוכחות נוסף קבוע ליום 14.11.2019, ובו צפויה להסתיים פרשת ההגנה.

מכאן, בקשה הארכה שבפני. המשיב התנגד לבקשה, הגיש חוות דעת פרטית של קרימינולוגית חברתית-שיקומית ולפיה רמת הסיכון שלו אינה גבוהה, וטען כי הוכנה עבורו תוכנית טיפול.

6.

אומר בקצרה כי דין הבקשה להתקבל.

חוות הדעת שהוגשה על ידי המשיב במהלך הדיון, והתוכנית הטיפולית הכוללת מפגש חד-שבועי, אינה מהווה חלופת מעצר, כך שלמעשה המשיב לא הציע חלופה כלשהי.

מכל מקום, חומרת המעשים מלמדת על מסוכנותו של המשיב,

שמעשיו הלכו והסלימו עם השנים, והעובדה שהמעשים לא נפסקו גם לאחר שנישא המשיב והקים משפחה. מתסקירי המעצר עולה תמונה שלילית לגבי התנהלותו של המשיב, ולכך יש להוסיף את הפחד שהביעה המתלוננת מפניו, תיאורו על ידי אחיו ככוחני ומאיים, העובדה ששילם למתלוננת דמי שתיקה חודשיים בסך 500 ₪ במשך תקופה, והיעדר הפעולה מצד ההורים, לגביהם נטען כי הבחינו בהתנהלות חריגה מצידו. לכך ניתן להוסיף כי המשפט נמצא כיום בישורת האחרונה, והתיק מתנהל בקצב משביע רצון.

7.

אשר על כן, אני מורה על הארכת מעצרו של המשיב למשך 90 ימים החל מיום 30.10.2019, או עד למתן פסק דין בתפ"ח 1906-11-18 בבית המשפט המחוזי בבאר שבע, לפי המוקדם.