בש"פ 6637/01 אדריס טארק נ. משרד הפנים

בפניי בקשה להשתת הוצאות במסגרת העתירה שבכותרת.

1.העתירה הוגשה ביום 27.8.01. נשוא העתירה הוא אי מתן החלטה בבקשה שהגיש העותר למתן אשרת כניסה לישראל לאשתו, הנושאת דרכון ירדני. בקשה זו הוגשה ביום 27.3.01. מן העתירה עולה, כי עד למועד הגשתה, חרף פניות חוזרות ונשנות של העותר, לרבות בכתב, לא נתקבלה החלטה בבקשה. לפנייה בכתב מיום 19.7.01 אף לא ניתן מענה כלשהו. במצב זה פנה העותר בעתירה האמורה.

2.ביום 31.10.01 הוגשה תגובה מקדמית מטעם המשיב, ובו נאמר כי העיכוב במתן התשובה נבע מן הצורך לערוך בדיקה מול הגורמים הביטחוניים. עוד נאמר כי לאחרונה אושרה בקשתו של העותר, ותונפק בימים הקרובים אשרת כניסה לאשתו. ברם, ביום 22.11.01 הוגשה הודעה מטעם העותר, ממנה עולה כי בחלוף שלושה שבועות מהגשת תגובת המשיב, טרם הונפקה האשרה. בסופו של דבר, נמסר לעותר אישור כניסה על שם אשתו, הנושא תאריך 26.11.01.

3.במצב זה נתבקשה מחיקת ההליך, ולצידה חיובו של המשיב בהוצאות. המשיב השאיר את עניין ההוצאות לשיקול דעתי, אך היפנה את שימת לבי לכך שהעיכוב במתן התשובה נבע מן הצורך בבדיקה בטחונית, אשר התעכבה זמן רב בשל המצב הבטחוני השורר באזורנו.

אף אם כך הדבר, בנסיבות העניין עולה לא רק השתהות ניכרת בטרם הגשת העתירה, אלא גם אי קיומן של חובות בסיסיות של הרשות כלפי האזרח, כמו מתן תשובה לפנייה בכתב. לכך מתווספת העובדה, שגם אחרי שהודע על מתן האשרה תוך ימים, התמשך העניין בפועל קרוב לחודש ימים. כל אלה מצדיקים השתת הוצאות הולמות במקרה זה.

בהתחשב במכלול נסיבות העניין, ובהן היקפו הצנוע של החומר הנוגע לעתירה, והעדר מימד משמעותי של מורכבות בהכנתה; הסבריו הנזכרים של המשיב; ונסיבותיו האחרות של העניין, יועמד שיעור ההוצאות בו יישא המשיב על סך של 3,500 ₪. לסכום זה יצורף מע"מ כחוק, והוא ישא הפרשי הצמדה ורבית מיום החלטה זו ועד ליום התשלום בפועל.