בש"פ 6645/05 מחמד אל אוושלה נ. מדינת ישראל

1.ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופט י. עמית) אשר דחה ערר על החלטת בית משפט השלום בחדרה (כב' השופט מ. גינות) לעצור את העורר עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו.

2.העורר נעצר ביום 10.5.05, ביער חדרה כשהוא מחזיק ברשותו סם מסוכן מסוג "קנביס" במשקל נטו של 6.710 ק"ג. הוא הואשם בתיווך בעיסקת סמים כאשר העביר את הסמים ממצפה רמון למקום אחר.

3.בית משפט השלום החליט על מעצר העורר עד תום ההליכים נגדו. בהחלטתו התייחס לכך שהעורר הודה בנוסף לעבירה נשוא כתב האישום כי ביצע שתי שליחויות קודמות של העברת סמים לבקשת אותו אדם תמורת סכומי כסף שונים. הוכנו תסקירי מעצר בעניינו של העורר, מתוכם עולה כי דחק כלכלי הוא שגרם ככל הנראה לביצוע העבירות. בתסקיר הראשון צויין כי קימת רמת מסוכנות גבוהה מצד העורר לחזרה לביצוע עבירות, אולם בתסקיר משלים המליץ שירות המבחן על חלופת מעצר בתנאי מעצר בית מלאים בישוב הבדווי אל-הואשלה. בית משפט השלום החליט לעצור את העורר עד תום ההליכים תוך שהתחשב בעובדה כי מדובר בפועל בשלוש עסקאות, ולכן אין מדובר במעידה חד-פעמית. אמנם העורר שימש בלדר לצורך הבאת סמים למקום המיפגש, אך הסם עבר לשליטתו המלאה לפרקי זמן מסוימים ודובר בכמויות לא מבוטלות של סם. לאור מסוכנותו, מצא בית המשפט כי אין בחלופת המעצר כדי לנטרל את החשש פן ישוב לבצע עבירות, והטיל ספק בהתאמתה של החלופה הקונקרטית שהוצעה, בשל ריחוק המקום ואי הנגישות שלו מבחינת קשיי המשטרה לפקח על מהלכיו של העורר.

4.בית המשפט המחוזי אימץ את החלטת בית משפט השלום, ודחה את הערר.

5.בערר בפני טוען בא כוח העורר כי לא ניתן משקל מספיק לתסקיר המעצר אשר המליץ על חלופת מעצר. לטענתו, ניתן לפקח על העורר במקום החלופה ויש בה כדי להפיג את מסוכנותו. הוא טוען לחלקו הקטן, יחסית, בפרשת הסמים, להיותו אדם צעיר, בעל משפחה, וללא עבר פלילי.

6.לא מצאתי מקום להתערב בקביעות הערכאות הקודמות לפיהן דין העורר להעצר עד תום ההליכים נגדו. מדובר בעבירת סמים, על דרך תיווך בסחר בסמים ובכמות לא מבוטלת של סם מסוג קנביס. לעבירה זו מתלווה נתון בדבר שתי עסקאות קודמות שביצע העורר על פי דבריו הוא. יוצא, איפוא, כי אין מדובר במקרה חד פעמי, אלא בסדרה של ארועי תיווך בסחר שהעורר היה מעורב בהם העשויים להצביע על מעורבות שיטתית בעסקאות סמים המצביעה על מסוכנות מובנית. על רקע זה, העדר עבר פלילי של העורר אינו בעל משקל מיוחד. תסקיר שירות המבחן הראשון הצביע על מסוכנות העורר שספק אם חלופה תתן לה מענה. החלופה שהוצעה בתסקיר הנוסף הינה בעייתית כשלעצמה בשל ריחוקו ואי נגישותו של מקום החלופה המקשה על פיקוח המשטרה. לכך נוספת העובדה כי מעורבות בסחר בסמים ניתנת להגשמה גם ממקום מעצר בית, ויש קושי בסיסי בפיקוח חיצוני על שמירת תנאי החלופה במיוחד במקום רחוק ומנותק. התיווך בסמים הינו חוליה חשובה ומרכזית בסחר בסמים, ועל מי שנאשם בעבירות אלה לשכנע כי חלופת המעצר המוצעת בעניינו תיתן מענה נאות למסוכנות הסטטוטורית הנובעת מעבירות אלה. במקרה זה מקובלת עלי מסקנת הערכאות הקודמות כי העורר לא הרים את נטל השכנוע בענין זה, וכי הסכנה כי יחזור לעסוק בסמים אינה מתאיינת באמצעות החלופה המוצעת.

הערר נדחה.