בש"פ 6645/16 מדינת ישראל נ. יאסר אבו סולב

1.סמוך לפני תחילת הדיון לפני הוגש לעיוני כתב הסכמה חתום על ידי בא כוחו של המשיב 1, בו הוא מאשר הסכמתו לבקשת המדינה להאריך את מעצרו ב-90 ימים נוספים, החל מיום 9.9.2016 או עד למתן פסק דין בעניינו בבית המשפט המחוזי בבאר שבע.

אף על פי כן, הובל המשיב 1 על ידי שב"ס לדיון לפני בית משפט זה. נוכח האמור לעיל הבהרתי למשיב 1 כי מעצרו יוארך כמבוקש. באת כוח המבקשת תרגמה את דבריי למשיב 1 ,שאישר כי הוא מבין את שהוחלט.

הבקשה מתקבלת איפוא ומעצרו של

המשיב 1 מוארך בזאת כאמור ברישא לסעיף זה.

2.באשר למשיב 2; עיקר טרונייתו של בא כוחו התמקד בהתמשכות ההליכים בעניינו של מרשו, שלטענתו אינה רובצת לפתחו. כמו כן נטען כי לשיטת המשיב 2 הוא לא נהג ברכב ואף לא ישב לצידו של הנהג, אלא במושב האחורי. עוד נטען כי אין למשיב 2 כל קשר לרכוש שנגנב ושנמצא ברכב שנתפס על ידי השוטרים כמפורט באישום הראשון.

באת כוח המבקשת ציינה כי התמשכות ההליכים נוגעת, לפחות בחלקה, מעניינים הקשורים בהסדרת ייצוגו של המשיב 2 ומבקשת בא כוחו לעכב את הליך ההוכחות כי לאפשר לצדדים להידבר. כך או כך, נטען כי פרשת התביעה מתנהלת כסדרה וכי דיון הוכחות שני, בו יועדו 8 מתוך 10 עדי המשיבה, יתקיים לקראת סוף חודש זה.

לאחר ששמעתי את טיעוני באי כוח הצדדים נחה דעתי כי יש להעתר לבקשה. העבירות המיוחסות למשיב 2 ועברו המכביד – הכולל שש הרשות קודמות בעבירות שונות – מלמדים על מסוכנותו. בנוסף, בריחתו של המשיב 2 מהשוטרים שדלקו אחריו לקראת תום הארוע המתואר באישום הראשון, מקימה חשש להימלטות מאימת הדין. בהקשר זה לא ניתן להתעלם גם מכך שמעל ראשו של המשיב 2 שני מאסרים על תנאי.

מעצרו של המשיב 2 מוארך בזאת בתשעים ימים, החל מיום 9.9.2016 או עד למתן פסק דין בעניינו בבית המשפט המחוזי בבאר שבע לפי המוקדם מבין המועדים.