בש"פ 6651/07דניאל קהראיף נ. מדינת ישראל

1.

העורר הועמד לדין בבית משפט השלום בבאר שבע בשתי עבירות של מעשה מגונה בפומבי, לפי סעיף 349(א) לחוק העונשין. על פי הנטען בכתב האישום, הגיע העורר ביום 26.5.07 אחרי הצהריים לבית החולים סורוקה, ושם, בשני מקומות שונים ובשתי הזדמנויות, הוציא את איבר מינו ממכנסיו ואונן בפני ארבע נשים. בית משפט השלום (כבוד השופט ג' אמוראי) נעתר לבקשת המדינה, והורה על מעצרו עד תום ההליכים. ערר שהגיש על כך לבית המשפט המחוזי (כבוד הנשיא י' פלפל) נדחה, ובפני עררו הנוסף כנגד החלטת המעצר.

סניגורו של העורר, עורך הדין ח' קאזיס, שב וטוען כי העבירה המיוחסת לעורר, אשר עונשה המקסימלי הינו שנת מאסר אחת, אינה מקימה כשלעצמה עילת מעצר.

באת כוח המדינה טוענת כנגדו, כי לעורר עבר פלילי מכביד ביותר בעבירות מין, כי המעשים המיוחסים לו בוצעו שעה שמאסר על תנאי תלוי ועומד כנגדו בשל אותן ההרשעות, וכי תסקיר המעצר שנערך בעניינו מלמד על מסוכנות גבוהה להישנות עבירות מין מצידו ולאי התאמת חלופת המעצר שהוצעה לנטרול אותה המסוכנות.

אין חולק, כי העבירות המיוחסות לעורר אינן נמנות כשלעצמן על סוג העבירות המנויות בסעיף 21(א)(1)(ג) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996, שבהן עומדת חזקת המסוכנות. אלא שלטענת המדינה, בפני ובפני הערכאות קמא, מתקיימת בנסיבותיו המיוחדות של העורר מסוכנותו לשלום הציבור גם בהיקף הדברים המיוחסים לו בכתב האישום. הוא הורשע בשנת 1993 בעבירות של מעשה מגונה בקטין בן משפחה, במעשים מגונים נוספים ובמעשה מגונה בפומבי בפני קטין, ונדון בשל כך לחמש שנות מאסר.

בספטמבר 2004 הורשע העורר בעבירה נוספת של מעשה מגונה בפומבי בפני קטין (לפי סע' 349(ב) לחוק) ונדון למאסר בפועל של עשרה חודשים ולמאסר על תנאי של תשעה חודשים, שיהיה בר הפעלה אם יורשע בעבירות המיוחסות לו עתה.

בתסקיר המעצר שהוגש בעניינו נמצא, כי קיימת רמת סיכון גבוהה ביותר להישנות התנהגות פורצת גבולות, וכי זו לא תנוטרל בתנאי חלופת המעצר שהוצעה בדרך של מעצר בית בבית בנו של העורר.

2.

אכן, צודק הסניגור כי העבירות המיוחסות לעורר כשלעצמן, אין בהן משום חזקת המסוכנות, וברגיל גם במקרים בהם קמה בעטיין מסוכנות קונקרטית יש לשאוף ככל הניתן להסתפק בחלופת מעצר ראויה שיהיה בה להשיג את עילת המעצר. אולם, בעניינו של העורר דנן מסוכנותו לשלום הציבור נגזרת מתוך נסיבותיו המיוחדות ומעברו הקשה והמכביד בעבירות מין בכלל ובעבירות מסוג העבירה דנן בפרט.

חלופת המעצר שהוצעה על ידו נמצאה בלתי מתאימה ובלתי ראויה בעליל על ידי שרות המבחן במסגרת תסקיר המעצר. בנסיבות אלה, שחרורו ממעצר כמוהו כחשיפה קרובה לודאי של הציבור להישנות המעשים ופגיעתם הקשה.

מדברי באי כוח הצדדים למדתי, כי כתב האישום הוקרא לעורר זה מכבר וכי הישיבה הנוספת לגופם של הליכים קבועה בפני בית משפט השלום ליום 2.9.07. עיון בחומר החקירה מעלה, כי בהתנהלות ראויה של באי כוח הצדדים ניתן יהיה לסיים ההליכים בתיק העיקרי בישיבה אחת או שתיים של בית המשפט. מתוך כך, ומתוך לוח הזמנים האמור, החלטתי לדחות את הערר.

עם זאת, העורר רשאי יהיה לשוב ולפנות לבית משפט השלום בבקשה לעיון חוזר במעצרו אם ההליכים בעניינו יתעכבו או יתארכו משמעותית, או אם יעלה בידו להציע חלופת מעצר נאותה.