בש"פ 6657/07 מוחמד מוסטפא נ. מדינת ישראל

1.

העורר עומד לדין בבית משפט השלום בחיפה בעבירה של החזקת סכין שלא כדין, לפי סעיף 186(א) לחוק העונשין.

ביום 10.7.07 נעתר בית משפט השלום (כבוד השופט פ' זאיד) לבקשת המדינה לעוצרו עד תום ההליכים, וערר שהגיש על כך לבית המשפט המחוזי בחיפה נדחה בהחלטתו מיום 15.7.07 (כבוד השופט י' כהן).

בפני ערר שהגיש העורר כנגד החלטות בתי המשפט קמא. בא כוח העורר טוען, כי אין חומר החקירה עולה כדי ראיות לכאורה, כי מכל מקום לא קמה עילת מעצר נוכח מהות האישום המיוחס לו, ולחילופין – כי היה מקום להורות על שחרורו לחלופת מעצר.

על פי הנטען בכתב האישום, ביום 7.7.07 סמוך ל-01:00 לאחר חצות, ישב העורר במכוניתו החונה בחוף הים בחיפה, "יצא את המכונית, רץ לעבר תא המטען, חזר אל מקום מושב הנהג, נטל סכין וכשהיא שלופה רץ אל עבר שני אנשים אחרים שעמדו בקרבת רכבו. כשפנו אליו שני שוטרים שהיו במקום השליך את הסכין למושב המכונית של רכבו". עוד נטען בכתב האישום, כי בחיפוש שנערך במכונית נמצאה סכין מטבח נוספת בתא שבדלת הימנית.

עיון בחומר החקירה, ובעיקר בדו"חות שערכו שני השוטרים שנכחו במהלך האירוע, מעלה כי עולה הוא כדי ראיות לכאורה למיוחס לעורר בכתב האישום. על פי אותם הדו"חות, היו שני השוטרים בניידת סיור של מחלק הבילוש בחיפה. הם הבחינו בשתי מכוניות חונות זו לצד זו באיזור החוף ובעימות שפרץ בין יושבי המכונית האחת לבין העורר וחברתו שישבו במכונית העורר. תחילת העימות, על פי אותם הדו"חות, ביושבי המכונית האחרת שיצאו ממכוניתם לעבר מכוניתו של העורר, ובעקבותיה פעל העורר כמפורט לעיל.

בדו"ח הפעולה של אחד השוטרים (רס"ל אורן שבתאי), נרשמה תגובת העורר לאחר שנתפס: "הייתי עם הסכין הזאת אבל לא הייתי דוקר אותם, רק מפחיד אותם". העורר עצמו מכחיש בהודעתו מאותו הלילה כי אחז בסכין. ממצאי חומר החקירה הנ"ל עולים כדי הרמה הנדרשת לקיום פוטנציאל הראיות הלכאורי להוכחת העבירה המיוחסת לעורר.

2.

משמעותית יותר הינה הטענה ולפיה נוכח העבירה בה מואשם העורר (החזקת סכין), דין היה שבית המשפט יסתפק בעניינו בחלופת מעצר.

העורר לא עשה שימוש בסכין שאחז כנטען בידו. יתכן, כפי שנקבע בהחלטות בתי המשפט קמא, כי הדבר נמנע ממנו רק כתוצאה מהתערבותם המהירה של השוטרים שנכחו במקום. עם זאת, על פני הדברים ומתוך חומר החקירה כפי שהוא, לא ניתן לדעתי להניח לחובת העורר כי אכן גמר אומר בלבו לעשות שימוש בסכין ולדקור בה מאן דהוא.

עבירת החזקת הסכין והחזקתה בידי העורר תוך מהלכה של תיגרה מקימה אמנם עילת מעצר, אך זאת ברמה המצדיקה בחינת חלופה בתנאים המתאימים.

נראית בעיני הצעת הסנגור, כי החלופה תהיה על דרך מעצר בית לילי של העורר, כאשר במהלך היום יוכל לצאת ולעבוד בעסקו.

לאור זאת, אני מקבל את הערר ומורה על החזרת הדיון לבית משפט השלום לצורך קביעת תנאי השחרור בערובה במסגרת הדברים האמורים לעיל.

לאור העובדה שביום 20.8.07 קבוע דיון בבית משפט השלום בגידרה של בקשת העורר לעיון חוזר בהחלטת המעצר – יידונו ויקבעו תנאי השחרור בערובה באותה הישיבה.