בש"פ 6664/00 מדינת ישראל נ. מיכאל כהן

המשיב עומד לדין בבית משפט השלום באשמות איומים והיזק בזדון וכן עבירות תקיפה וניסיון לתקיפה. לפי הנטען ביצע המשיב את העבירות כלפי אמו וכלפי בני משפחה נוספים. בית משפט השלום הורה על מעצרו של המשיב עד תום בירור המשפט. בערר על החלטה זו הוגשה לבית המשפט המחוזי הצעה לחלופת מעצר הכוללת מגורים של המשיב בבית אחותו בכרכור, בתנאים של מעצר בית מלא, תוך הטלת אחריות על האחות לפקח על תנועותיו ולדווח למשטרה ללא דיחוי בכל מקרה של הפרת תנאי מן התנאים. לאחר בדיקה המליץ שירות המבחן, במסגרת תסקיר מעצר, לאמץ את הצעת החלופה. בית המשפט המחוזי קיבל את ההמלצה והורה על שחרורו של המשיב בערובה ובתנאים מגבילים, בכללם מעצר בית מלא של המשיב בבית אחותו, גברת נעמה כהן.

לפניי ערר מטעם המדינה על החלטה זו. לאחר שמיעת הטענות מצאתי לנכון לזמן לפניי נציג של שירות המבחן, כדי לשמוע באורח בלתי אמצעי מה היו שיקולי השירות בגיבוש ההמלצה שעל יסודה החליט בית המשפט המחוזי כי ניתן לשחרר את המשיב בחלופת מעצר. הופיעה בפניי גברת ברכה וייס, קצינת מבחן שהיתה מעורה במגעים עם המשיב, עם אחותו ובגיבוש ההמלצה שהובאה בפני בית המשפט המחוזי. לאחר שמיעת הסבריה הגעתי למסקנה כי אין עילה מספקת להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי. יצויין כי אחותו של המשיב, שקיבלה על עצמה לארח את המשיב בביתה ולפקח על תנועותיו, נוכחת בישיבת בית המשפט. היא מודעת לכובד האחריות שהיא נוטלת על עצמה ומקבלת על עצמה לדווח למשטרת ישראל ללא דיחוי בכל מקרה של הפרת תנאי מתנאי המעצר על ידי המשיב.

כן היא מסכימה שתחנת המשטרה בפרדס חנה, הקרובה למקום מגוריה, תוכל לבקר בביתה בכל עת שתמצא לנכון כדי לבדוק ולהיווכח שתנאי השחרור מקויימים. באת כוח המשיבה תביא את תוכן ההחלטה לידיעת המשטרה בפרדס חנה.

הערר נדחה.