בש"פ 6670/98 אדוארד קנדוב נ. מדינת ישראל

נגד העורר הוגש לבית המשפט המחוזי בתל אביב (ת.פ. 10326/98) כתב אישום, המייחס לו עבירות של תקיפה, איומים וגרימת חבלה חמורה בנסיבות מחמירות - כלפי אשתו, והתעללות בקטין כלפי שני ילדיו.

עם הגשת כתב האישום נתבקשה החזקת העורר במעצר עד תום ההליכים; ובית המשפט נעתר לבקשה והורה בהתאם.

בערר שבפני משיג העורר כנגד החלטתו של בית המשפט המחוזי, כשטענתו המרכזית היא: כי אין הוא מסוכן לאיש, לרבות לבני משפחתו; ומכל מקום, ניתן להשיג את תכלית המעצר - הרחקתו ממשפחתו - על ידי שחרור בערובה בתנאים מגבילים, כגון: מעצר בית אצל קרובי משפחה.

את טענתו בדבר העדר סכנה ממשית שהעורר יחזור ויתאנה לאשתו ולילדיו, סומך בא כוחו, בין היתר, על כך: שהארוע שהביא לחקירת המשטרה ולהגשת כתב האישום היה ארוע בעל אופי חד פעמי, הנעוץ בסכסוך נקודתי שנתגלע בין השנים; ואין לראותו כחוליה בשרשרת של מעשים דומים, כפי שטענת התביעה.

לתמיכה בעמדתו זו, מצביע הסניגור: על העדר שיתוף פעולה בין ילדיו של העורר לבין המשטרה במהלך החקירה; ועל פנייתם של האשה והילדים לבית המשפט להימנע ממעצרו של העורר. לאחר שבית המשפט המחוזי נתן את החלטתו, ביקש ב"כ העורר מבית המשפט להורות על הכנת תסקיר מעצר; אך בית המשפט קיבל את עמדת התביעה, שבאותו שלב שוב אין הוא מוסמך להורות כך. לבקשת הסניגור הוכן תסקיר כאמור לקראת הדיון בערר. במסגרת התסקיר ממליץ שירות המבחן על חלופת מעצר שעיקרה: בהימצאות העורר במעצר בית - בשעות שלאחר העבודה - אצל קרובי משפחה פרט לשעות העבודה; וזאת בפיקוח שירות המבחן, שינסה לנצל את המשבר המשפחתי לצורך התערבות טיפולית הולמת.

ההסבר ליחס המיוחד שמגלים האשה והילדים לגורל העורר מצוי בכך, שלהבנתם נעוצות התפרצויותיו האלימות, ב"פגיעת ראש" שנפגע בתקופת שירותו בצבא הרוסי ואשר כתוצאה ממנה הושתלה מתכת בראשו.

לנוכח עמדתו של שירות המבחן, אכן אפשר ובנסיבות המיוחדות של המקרה ניתן לקדם את פני הסיכון שהעורר יחזור לסורו וינקוט אלימות כלפי אשתו וילדיו, בתנאים המרחיקים אותו ממשפחתו עד לסיום ההליכים במשפטו; וזאת - מבלי לפגוע בהמשך עבודתו לפרנסת המשפחה. ברם, לשיטתי, ניתן לקבוע עמדה בענין זה רק לאחר שבית המשפט ישמע את עדותה של האשה.

במצב דברים זה, תשאר בשלב זה החלטת המעצר על כנה; ובית המשפט המחוזי מתבקש לשמוע את עדותה של האשה בהקדם האפשרי ולו גם בעדות מוקדמת. לאחר שעדותה של האישה תישמע, יוכל העורר לפנות לבית המשפט בבקשה לעיון חוזר במעצרו.

הערר נדחה בכפוף לאמור לעיל. נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב מתבקש לעשות כל שניתן להיעשות לשמיעת עדותה של האשה בתאריך מוקדם ככל שאפשר.