בש"פ 6678/13 חוסיין מחאמיד נ. מדינת ישראל

בהמשך להחלטתי מיום 9.10.2013, ולאחר שעיינתי בהסברו של המבקש, לא מצאתי בסיס לאפשר את קליטתו של ההליך (וממילא ליתן ארכה לצורך כך).

ברע"פ 9748/11 ארויו נ' בן דוד (31.7.2013) קבע בית המשפט העליון כי לא נתונה זכות ערעור לקרבן עבירה שנפסק לזכותו פיצוי לפי סעיף 77 לחוק העונשין, התשל"ז- 1977 (להלן: חוק העונשין ). ברי כי הדברים אמורים הן בקשר לערעור פלילי על גזר הדין, הן בקשר ל"ערעור אזרחי" על גזר הדין. המבקש מזכיר את סעיף 88 לחוק העונשין, שצוין גם בעניין ארויו הנ"ל, אולם ברור כי סעיף 88 מאפשר קיום הליך נפרד של תביעה אזרחית, ואינו מכשיר "ערעור אזרחי" על גזר הדין בהליך הפלילי. גם פסקי-הדין הנוספים שמזכיר המבקש, כגון פרשת חסן (בש"פ 658/88) ונגזרותיה, אינם משנים את התוצאה, ושוב אין לי אלא להפנות לפסק-הדין בעניין ארויו .

אשר על כן, אין בידי, כאמור, לאפשר פתיחת הליך ערעור כמבוקש.

לגבי הבקשה החלופית לאפשר למבקש "לתקן את הודעת הערעור ולהתאימה לסדרי הדין בבג"ץ" – איני רואה כל צורך ליתן הוראה בעניין זה. ככל שהמבקש סבור כי יש עילה לכך, יגיש הליך בג"ץ בהתאם לסדרי הדין הרלוונטיים, וההליך יטופל כמקובל.