החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

בש"פ 668/18 מוסא אבו זאיד נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

מעצרים · הארכת מעצרערר על החלטת בית המשפט המחוזי בעניין מעצר עד תום ההליכים

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט קבע כי לא ניתנה הסכמה של ב"כ המשיבה לאימוץ קביעות בית המשפט המחוזי בסוגיית הראיות לכאורה. גם בהנחה של ראיות לכאורה, השיקולים שנמנו בהחלטה הקודמת, ובהם טעמים מיוחדים, מכריעים את הכף. לפיכך נדחו שני העררים.

העובדות

במהלך דיון שהתקיים ביום 25.1.2018 נטען כי ניתנה הסכמה לאימוץ קביעות בית המשפט המחוזי בסוגיית הראיות לכאורה. המשיבה טענה כי לא נשאלה ולא הסכימה, וכי יש ראיות להוכחת אשמת העורר ללא חולשה ראייתית. בית המשפט קבע כי אין צורך להכריע במידת הכרסום בראיות, וכי השיקולים שנמנו בהחלטה הקודמת מכריעים את הכף.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש לקבל את הערר על החלטה בדבר מעצרו של העורר עד תום ההליכים בהתחשב בקביעות בית המשפט המחוזי בסוגיית הראיות לכאורה?
  2. 2.האם ניתנה הסכמת ב"כ העורר לאימוץ קביעות בית המשפט המחוזי בסוגיית הראיות לכאורה לצורך ההכרעה בעררים?

הלכות

  1. 1

    אין לראות בהסכמה לאימוץ קביעות הערכאה הדיונית בסוגיית הראיות לכאורה, כאשר ב"כ המשיבה לא נשאלה וממילא לא נתנה הסכמתה.

    ״ב"כ המשיבה לא נשאלה בעניין זה וממילא לא נתנה את הסכמתה״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    גם בהנחה של ראיות לכאורה, השיקולים שנמנו בהחלטה קודמת, לרבות טעמים מיוחדים, מכריעים את הכף, ולכן דחיית העררים בעינה תעמוד.

    ״אף בהנחה של ראיות לכאורה, כעמדתה של המשיבה, נתון שמשפיע על מקבילית הכוחות״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • ראיות לכאורה
  • מקבילית הכוחות
  • טעמים מיוחדים
  • ערר
  • כרסום בראיות

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בש"פ

668/18 -

א'

בש"פ

673/18

לפני:

כבוד השופט נ' סולברג

העורר בבש"פ 668/18:

מוסא אבו זאיד

נ ג ד

המשיבה בבש"פ 668/18:

מדינת ישראל

בקשה לעיון חוזר בהחלטה מיום 29.1.2018

תאריך הישיבה:

כ"ב בשבט התשע"ח

(7.2.2018)

בשם העורר בבש"פ 668/18:

עו"ד ערן צלניקר

בשם המשיבה בבש"פ 668/18:

עו"ד נגה בן סידי

החלטה

צודקת ב"כ המשיבה כי במהלך הדיון ביום 25.1.2018 ניתנה הסכמת ב"כ העורר לכך שקביעותיו של בית המשפט המחוזי בסוגיית הראיות לכאורה (כמצוטט בסעיף 3 להחלטה מושא הבקשה מיום 29.1.2018) תאומצנה לצורך ההכרעה בעררים. ב"כ המשיבה לא נשאלה בעניין זה וממילא לא נתנה את הסכמתה. במהלך הדיון הפנתה ב"כ המשיבה באופן מפורט לחומר הראיות, הביאה אותו לעיוני, וכאז כן עתה – עמדתה היא כי ישנן ראיות להוכחת אשמתו של העורר במיוחס לו בכתב האישום, בלי 'כרסום' או חולשה ראייתית. יתכן שעמדתה נכונה, אך אין צורך בשלב הזה, בנסיבותיו של העניין הנדון, לדקדק במידת הכרסום בראיות, אם בכלל.

אף בהנחה של ראיות לכאורה, כעמדתה של המשיבה, נתון שמשפיע על 'מקבילית הכוחות', עדיין מכריעים את הכף אותם טעמים שנמנו בסעיף 13 להחלטה הנ"ל, בכללם גם 'טעמים מיוחדים' כאמור שם בסעיף 14.

לפיכך, דחיית שני העררים, כאמור שם בסעיף 15, בעינה תעמוד.

ניתנה

היום, כ"ב בשבט התשע"ח (7.2.2018).

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (1 תיקים)

  • בשפ 673/18

מצוטט על ידי (10 מסמכים)

  • בש"פ 3503-23החלטה
  • בש"פ 2406/20נעמאן אבו פרחאן נ. מדינת ישראלהחלטה
  • בש"פ 1596/20מדינת ישראל נ. פלוניהחלטה
  • בש"פ 248/20פלוני נ. מדינת ישראלהחלטה
  • בש"פ 6896/19מדינת ישראל נ. מוהנד כנאניההחלטה
  • בש"פ 5169/19מוחמד סמואיל נ. מדינת ישראלהחלטה
  • בש"פ 452/19מדינת ישראל נ. עבד אלרחים אבו חדירהחלטה
  • בש"פ 4906/18פלוני נ. מדינת ישראלהחלטה
  • בש"פ 4870/18סוהיל יחיא נ. מדינת ישראלהחלטה
  • בש"פ 1560/18מדינת ישראל נ. אברהם בן ציוןהחלטה

הלכות

  1. 1אין לראות בהסכמה לאימוץ קביעות הערכאה הדיונית בסוגיית הראיות לכאורה, כאשר ב"כ המשיבה לא נשאלה וממילא לא נתנה הסכמתה.
  2. 2גם בהנחה של ראיות לכאורה, השיקולים שנמנו בהחלטה קודמת, לרבות טעמים מיוחדים, מכריעים את הכף, ולכן דחיית העררים בעינה תעמוד.