פרטי ההליך
ב
בית המשפט העליון
בירושלים
בש"פ
6700/01
בפני:
כבוד השופט א' ריבלין
העורר
:
ניסים
אוחנה
נגד
המשיב
ה :
מדינת ישראל
ערר
על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה
מיום
29.6.2001 בתיק ב"ש 2963/01 שניתנה
על
ידי כבוד השופט ג'רג'ורה
תאריך
הישיבה: טז' באלול התשס"א (4.9.2001)
בשם
העורר: עו"ד אליהו כהן
בשם
המשיבה: עו"ד יאיר חמודות
החלטה
כתב האישום מייחס לעורר עבירות של שוד בנסיבות מחמירות, חבלה בכוונה מחמירה והחזקת נכס החשוד כגנוב.
על פי הנטען בכתב האישום הגיע העורר, יחד עם אחר, לביתו של נפגע העבירה אברהם אברג'יל. באותה עת שהה במקום עד התביעה אחמד אבו-חמיד. השניים תקפו את אברג'יל ואת אבו חמיד ונטלו את כספם. את אברג'יל דקר העורר, על פי כתב האישום, באיזור הריאה השמאלית, ומאבו-חמיד שדדו השניים את מפתחות כלי הרכב שלו. לאחר מעשה נטלו את כלי הרכב, ברחו מהמקום, ולא עצרו עד שהתנגשו במכוניות חונות והסבו להן נזק. או אז יצאו מן הרכב וברחו מן המקום. סמוך לאחר מכן נתפסו השניים בידי שוטרים, ונעצרו. משהוגש כתב האישום נגדם בקשה המדינה מבית המשפט המחוזי להורות על מעצרם של העורר ושל שותפו, עד תום משפטם. בית המשפט נעתר לבקשה, ועל כך הערר.
עיקר טענתו של העורר היא, כי אין ראיות במידה הדרושה בשלב זה, להוכחת אשמתו. אברג'יל לא מסר תלונה על התקיפה ונמנע מלשתף פעולה עם המשטרה בעניין זה, ואין, לדעת העורר, להסתפק בעדותו של אבו-חמיד. מכל מקום, כך סבור העורר, ניתן היה להסתפק בחלופת מעצר.
דין הערר להידחות. בהחלטתו בחן בית המשפט המחוזי (כבוד השופט ג'רג'ורה) את חומר הראיות המצוי בתיק המשטרה, ושוכנע כי יש ראיות לכאורה הקושרות את העורר, ואת הנאשם האחר, לעבירות המיוחסות להן. בית המשפט נדרש גם לטענה בדבר סתירות הטבועות בעדותו של אבו-חמיד, ומצא שאין סתירות שיש בהן כדי להפחית באופן מהותי ממשקלן הלכאורי של הראיות. בקביעה זו אין פגם, לאור חומר הראיות המצוי בתיק. בית המשפט המחוזי בחן בדקדקנות רבה את חלופות המעצר שהוצעו, והשתכנע כי אין בהן כדי להפיג את החשש מפני מסוכנותו של העורר, כפי שהיא נלמדת מן המעשים המיוחסים לו ומעברו הפלילי. גם במסקנה זו אין כל עילה להתערב.
התוצאה היא שהערר נדחה.
ניתנה היום, טז' באלול התשס"א
(4.9.2001).
ש
ו פ ט