בש"פ 6703/18 מרים מנדלב נ. מדינת ישראל

נגד העוררת הוגש כתב אישום המייחס לה את רצח אביה, כאשר ברקע הדברים התמכרות העוררת לאלכוהול. בד בבד עם הגשת כתב האישום הוגשה בקשה לעצור את העוררת עד לתום ההליכים נגדה. בהיעדר מחלוקת על קיומן של ראיות לכאורה לביצוע העבירה הורה בית המשפט המחוזי ביום 3.7.2017 על מעצרה של העוררת עד לתום ההליכים במשפטה. בתוך כך שלל בית המשפט המחוזי את היתכנותה של חלופת מעצר ולא ראה מקום להורות על קבלת תסקיר בשלב זה של ההליך, שהיה בראשיתו. עם זאת ציין בית המשפט המחוזי כי בעתיד תוכל העוררת לעתור לקבלת תסקיר ולבחינתה של חלופת מעצר.

על אותה החלטה הוגש ערר לבית משפט זה; הערר נדחה ואולם בית המשפט ציין כי כך נעשה "לאחר התלבטות הנובעת מהבנת מורכבות מצבה של העוררת". עוד הוסיף וציין בית המשפט כי "יהיה מקום לחזור ולבחון את האפשרות של הזמנת תסקיר בהמשך הדרך" ( בש"פ

5864/17, השופטת ד' ברק-ארז ). מאז אותה החלטה שניתנה על ידי בית משפט זה ביום 1.8.2017, הוגשו לבית המשפט המחוזי שלוש בקשות לעיון חוזר על ידי העוררת שבהן ביקשה כי יינתן תסקיר מעצר בעניינה שלאחריו תיבחן אפשרות של חלופת מעצר. הבקשות כולן נדחו והבקשה האחרונה, השלישית במספר, היא נושא הערר שלפניי.

העוררת נתונה במעצר כ-16 חודשים. נסתיימה פרשת התביעה ואולם פרשת ההגנה תחל רק ב-6.11.2018, וכעולה מדברי בא-כוח העוררת עוד ייארך זמן עד שהתיק יבוא לידי סיומו. בחלוף הזמן וכפי שאותת בית משפט זה עוד לפני למעלה משנה כאמור לעיל, ולאחר ששמעתי את טיעוני באי-כוח הצדדים, סבורתני כי יש מקום לקבל את הערר במובן זה שאני מורה על מתן תסקיר שירות מבחן בתוך 14 יום שבו תינתן הדעת הן למסוכנותה

של העוררת, הן לאפשרות של מעצר בפיקוח אלקטרוני. וייאמר כי אין בהחלטה זו בדבר הפניית העוררת לתסקיר בשלב זה, משום הבעת עמדה לעניין שינוי סטטוס המעצר שבו נתונה העוררת כיום; ומשיינתן התסקיר הוא יובא לפני בית המשפט המחוזי שיחליט כחוכמתו לאחר שיעיין בתסקיר וייתן דעתו לאמור בו.