החלטה4 עמודיםנכלל בחיפוש

בש"פ 6705/06 עאדל אבו מחסיב נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

מעצרים · מעצר עד תום ההליכיםערר על החלטת בית המשפט המחוזי בדבר מעצר עד תום ההליכים

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט דחה ערר על החלטת המעצר עד תום ההליכים בעבירות שוד מזוין בחבורה וחטיפה. למרות שהמתלונן לא זיהה את העורר במסדר זיהוי, נמצאה ראיה לכאורה מרכזית בדו"ח פעולה של שוטר. עילות המעצר של מסוכנות וחשש להימלטות, נוכח עברו הפלילי, מצדיקות מעצר ללא חלופה.

העובדות

העורר נחשד בקשירת קשר לשוד משאית באמצעות איומי סכין ובחטיפת נהג. לאחר בריחה מהמשטרה נתפס והיכה שוטר באמצעות כובע ובו צרור מפתחות התואם את המשאית. המתלונן לא זיהה את העורר במסדר זיהוי.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם קיימת ראיה לכאורה נגד העורר בעבירות של שוד מזוין בחבורה וחטיפה, נוכח אי-זיהוי במסדר זיהוי?
  2. 2.האם מתקיימת עילת מעצר והאם ניתן להמיר את המעצר בחלופה?

הלכות

  1. 1

    אי-זיהוי המתלונן במסדר זיהוי אינו שולל קיומה של ראיה לכאורה כאשר קיימת ראיה מרכזית נוספת, דו"ח פעולה של שוטר המקשר את העורר לעבירה

    ״הראיה העיקרית נגד העורר היא אכן דו"ח פעולה של רס"מ ינון טביב מיום 30.7.06״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • ראיה לכאורה
  • עילת מעצר
  • מסדר זיהוי
  • דו"ח פעולה
  • שוהה בלתי חוקי
  • מסוכנות
  • חשש להימלטות
  • חלופת מעצר
  • שוד מזוין בחבורה

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בש"פ 6705/06

בפני:

כבוד השופט א' רובינשטיין

העורר:

עאדל אבו מחסיב

נ ג ד

המשיבה:

מדינת ישראל

ערר על החלטתו של בית המשפט המחוזי

בתל אביב-יפו בתיק ב"ש 92747/06 שניתנה ביום 10.8.06 על-ידי השופט ע'

מודריק

תאריך הישיבה: כ"ח באב

תשס"ו (22.8.06)

בשם העורר: עו"ד צבי

ששון

בשם המשיבה: עו"ד עמית

אופק

החלטה

א.ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב (השופט מודריק) בב"ש 92747/06, מיום 10.8.06, בגדרה נעצר העורר עד לתום ההליכים בת"פ 40230/06.

ב.ביום 6.8.06 הוגש כתב אישום כנגד העורר המייחס לו עבירות של שהייה בלתי חוקית, קשירת קשר לביצוע פשע, שוד מזוין בחבורה, חטיפה, תקיפת שוטר והפרעה לשוטר במילוי תפקידו. בכתב האישום נטען כי העורר קשר קשר עם שניים אחרים לבצע שוד משאית. החבורה התקשרה ב-30.7.06 לערך ב-13:50 אל אדם בשם דוד זהבי (להלן המתלונן) ובתואנת שווא הצליחה לשכנעו להגיע עם משאיתו לכפר ברא. כשהגיע המתלונן לכפר ברא לערך ב-14:50 עלה אחד מבני החבורה אל המשאית והחל מכוון את דרך הנסיעה. לכשהגיעו אל דרך עפר החל האחרון להורות לראשון באמצעות איומי סכין לעצור את המשאית ולפתוח את הדלת שאם לא כן יהרגהו. המתלונן פתח את דלת המשאית והבחין ביתר בני החבורה. שניים מבני החבורה כפו על המתלונן לרוץ עימם אל עבר מטע הזיתים הסמוך, וזאת לאחר שוידאו כי אין הוא נושא מכשיר פלפון וכי אין במשאית איתוראן. השלישי עלה אל המשאית והחל בורח עימה לכיוון ג'לג'וליה. המתלונן התחנן בפני תוקפיו כי ישחררוהו, אולם הם נעתרו לתחנוניו אך בהמשך, ב-15:15 לערך, קיבלה המשטרה דיווחים מאיתוראן על מקום הימצאה של המשאית בג'לג'וליה. שוטר ושמו ינון התקרב ב-15:30 בנסיעה אל המשאית ובמרחק של כ-20 מ' ממנה ראה את העורר. העורר החל בורח - כנטען -בריצה מהמקום. השוטר דלק אחריו תוך שהוא קורא לו:"עצור משטרה". בשלב מסוים תפס השוטר את העורר, אולם האחרון החל תוקף אותו וחובט בו, תוך שהוא חובט בו בכובע שהכיל – כמסתבר – את מפתחות המשאית. וכך עלה בידו להשתחרר. לאחר שהגיע למקום שוטר נוסף עלה בידי השניים לעצור את העורר.

ג.כאמור הורה בית המשפט המחוזי על מעצר העורר עד לתום ההליכים. חרף העובדה שהמתלונן לא זיהה את העורר במסגרת מסדר זיהוי, נקבע כי קיימות ראיות לכאורה נגדו. בית המשפט ציין, בין השאר, על פי הראיות לכאורה, כי השוטרים חזו בשני אנשים בסמוך למשאית המתלונן בג'לג'וליה והורו להם לעצור. החשודים, שאחד מהם הוא העורר, ברחו. העורר ניהל מאבק עם אחד השוטרים והיכהו באמצעות כובע ובו חפץ קשיח, שהוברר מאוחר יותר כי אכן (כאמור בכתב האישום – א"ר) היה זה צרור מפתחות המכיל אף את מפתחות המשאית. הראיות מצביעות על אלימות קשה ביותר המקימה עילת מעצר, שבנסיבות לא ניתן להמירה בחלופה, בשל המסוכנות ובשל הקושי בחלופת מעצר לשוהה בלתי חוקי.

ד.(1) בערר דנן נטען שהמתלונן לא זיהה את העורר במסדר זיהוי כמי שביצע את הפשע, והוא לא זוהה במסדרי זיהוי נוספים על ידי נהגים נוספים שנשדדה מהם משאיתם באופן דומה. לטענת העורר לא נמצאו ברשותו מפתחות המשאית אלא בידי אדם אחר שנתפס אף הוא על ידי המשטרה. עוד טען כי בריחתו מהמשטרה היא פועל יוצא מהיותו שוהה בלתי חוקי, וכמו כן טען לנזק ראייתי, שכן נלקחו ממנו דגימות רוק ולא נמסר על ידי המשטרה מה עלה בגורלה של בדיקה זו.

(2) בדיון הוסיף בא כוחו המלומד של העורר, כי לא נערכה בחולצה שנתפסה בדיקת DNA שיכלה לקבוע אם של העורר היא אם לאו, ואם היה במשאית אם לאו. בחקירה – כך נטען – היתה רשלנות רבה, וגורמי החקירה, שלא הצליחו במשימתם ללכוד את האשם האמיתי, התמקדו בעורר, שוהה בלתי חוקי; אך אין להעדיף חשדות על ראיות. אין ראיה לקשר עין בין השוטר לעורר.

(3) בא כוח המדינה טען, כי דו"ח הפעולה של השוטר (ינון טביב) מדבר בעדו, והוא הראיה המרכזית לכאורה, גם אם במסדר זיהוי מחמת התרגשות לא זיהה המתלונן את העורר. נמסר כי בדיקות ה- DNA לסיגריות שנמצאו במקום (מול רוק העורר) וג'ריקן טרם תמו. התיק קבוע להקראה ב-3.9.06.

ה.(1) עיינתי בראיות. אכן המתלונן, שתיאר את העבירה האלימה, סבר תחילה שיוכל לזהות את תוקפיו, מה שלא אירע. ואולם, הראיה העיקרית נגד העורר היא אכן דו"ח פעולה של רס"מ ינון טביב מיום 30.7.06, שבו תיאר את העורר במועד הרלבנטי בג'לג'וליה כמי שלבש מכנס שחור וחולצה שחורה וחבש כובע. השוטר רדף אחריו וכשתפסו התנהל מאבק והחשוד (העורר, כנטען) "החל חובט בי בכובע שהיה בידו ושבתוכו היה משהו קשה שדי הכאיב לי... החשוד הוריד את גופו והוריד את חולצתו"; אחר כך נמלט החשוד מידי השוטר והוא רץ אחריו, ואז הגיע שוטר נוסף מכיוון אחר, והחשוד רץ שוב לכיוון השוטר הראשון. השניים עצרו את העורר, ואז חזר השוטר טביב למקום המאבק הראשון "ותפסתי את החולצה השחורה שהיתה עליו, את הכובע שהיה בידו כאשר בתוך הכובע היה צרור מפתחות שזהו הדבר הקשה שהכאיב לי... ובבדיקה של המז"פ... המפתחות שנמצאו אצל החשוד תואמים את הרכב, דלת וסויץ'". על פני הדברים, לכאורה המדובר בראיה רצינית הקושרת את העורר לעבירה, וסבורני שניתן גם ללמוד הימנה על קשר עין. לא למותר לציין, כי העורר עצמו (הודעה מ- 30.7.06 שעה 19:40) הכחיש קשר לאירוע, וגם לא היה נכון לומר אם לבש חולצה שחורה (תשובתו תחילה: "לא יודע שחורה או ירוקה" ולהלן הכחיש שלבש חולצה שחורה). עם זאת, בהודעה מ-2.8.06 (שעה 12:13) לא הכחיש כי היה לבוש חולצה כזאת.

(2) דומני כי אין איפוא ספק בקיומה של ראיה לכאורה. אשר לעילת המעצר, המדובר בתושב חבל עזה בעל 6 הרשעות פליליות, לרבות מאסרים, בעבירות גניבה, זיוף, הצתה, סמים, שהיה בלתי חוקית, הפרעת שוטר במילוי תפקידו והחזקת סכין למטרה לא כשרה, בחלק מן העבירות יותר מפעם (דומני - שלוש פעמים בעבירת כניסה לישראל שלא כחוק). ההרשעות היו בין 1987 ל-2000. העילות הן מסוכנות (וטיב העבירה הנוכחית יוכיח) וחשש להימלטות מן הדין. כיוון שהמדובר (על כך אין מחלוקת) בשוהה בלתי חוקי שהוא רב עבירות בתחום זה בנוסף לאחרות, ונוכח העבירה הספציפית, איני רואה מקום להיעתר לערר, שנסב בעיקרו על הסוגיה הראייתית, טענה שלא נתקבלה.

(3) אביע את התקוה כי ההליך העיקרי ייערך בהקדם.

(4) כאמור, לא אוכל להיעתר לערר.

ניתנה היום, כ"ט באב תשס"ו

(23.8.06).

ש

ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (2 תיקים)

  • בש 92747/06
  • בבש 92747/06

הלכות

  1. 1אי-זיהוי המתלונן במסדר זיהוי אינו שולל קיומה של ראיה לכאורה כאשר קיימת ראיה מרכזית נוספת, דו"ח פעולה של שוטר המקשר את העורר לעבירה