החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

בש"פ 6711/00 אלי שושן נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

מעצרים · בחינת חלופות מעצרערר על החלטת בית המשפט המחוזי שדחה ערר על מעצר עד תום ההליכים

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

הערר על מעצרו של העורר עד תום ההליכים בעבירת התפרצות לבניין לשם גניבה התקבל. בית המשפט קבע כי הערכאות לא שקלו שחרור בתנאי חלופה, וכי העבר הפלילי אינו שולל מעיקרא שחרור. ההליך הוחזר לבית משפט השלום לבחינת חלופות, והעורר יישאר במעצר עד החלטה אחרת.

העובדות

העורר הואשם בהתפרצות לבניין לשם גניבה לפי סעיף 407(ב) לחוק העונשין, בעקבות גניבת סיגריות מבית עסק בבאר-שבע יחד עם אחיו. בית משפט השלום הורה על מעצרו עד תום ההליכים, והמחוזי דחה את הערר. בדיון הוצעה חלופת מעצר בית בבית חברתו, אך לא נבחנה.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם היה על בית המשפט לשקול אפשרות לשחרר את העורר בתנאים של חלופת מעצר לפני הורותו על מעצר עד תום ההליכים?
  2. 2.האם עברו הפלילי של העורר שולל מעיקרא את אפשרות השחרור ממעצר?

הלכות

  1. 1

    משלא נבחנה על ידי הערכאות הדיונית והערעורית אפשרות שחרור בתנאי חלופה, יש להחזיר את ההליך לבחינת החלופות.

    ״נראה שהצעה זו לא נראתה לבית-משפט השלום. דא עקא, שמהחלטת השופט המלומד לא עולה כי נתן״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    עברו הפלילי של הנאשם עשוי להיות שיקול לקביעת תנאי השחרור וגובה הערבויות, אך אין בו לבדו כדי לשלול מעיקרא את אפשרות השחרור מכל וכל.

    ״עברו הפלילי של העורר עשוי להיות שיקול רלוונטי לקביעת תנאי השחרור וגובה הערבויות שתידרשנה לשחרורו״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • חלופת מעצר
  • מעצר בית
  • התפרצות לבניין
  • תנאי שחרור
  • ערבויות
  • ערר

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בירושלים

בש"פ 6711/00

בפני:

כבוד השופט א' מצא

העורר

:

אלי

שושן

נגד

המשיב

ה :

מדינת ישראל

ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר-שבע מיום

30.8.00 בת.פ. 21500/00 שניתנה על-ידי כבוד השופט א' לרון

תאריך

הישיבה: י"ב בתשרי התשס"א (11.10.00)

בשם

העורר: עו"ד חיים קאזיס

בשם

המשיבה: עו"ד דפנה ברלינר

החלטה

העורר מואשם בפני בית-משפט השלום בבאר-שבע בהתפרצות לבניין לשם גניבה, מעשה המהווה עבירה לפי סעיף 407(ב) לחוק העונשין. בכתב האישום נטען כי ב16.8.00- התפרץ העורר, ביחד עם אחיו, לבית עסק בבאר-שבע והשניים גנבו משם כמויות שונות של סיגריות מכמה סוגים. בית-משפט השלום נעתר לבקשת המאשימה והורה על מעצרו של העורר עד לתום בירור המשפט; ובית המשפט המחוזי בבאר-שבע דחה את הערר שהגיש העורר נגד החלטה זו.

בערר שלפניי העלה הסניגור המלומד טענות מספר. לי נראה שאחת מטענותיו ראוייה להתקבל, והיא הטענה שערכאות קמא לא שקלו את האפשרות לשחרר את העורר בתנאים של חלופת מעצר. מן החומר שלפניי עולה כי בדיון בפני בית-משפט השלום הוצע לבית המשפט לשחרר את העורר בתנאי מעצר בית בבית חברתו. נראה שהצעה זו לא נראתה לבית-משפט השלום. דא עקא, שמהחלטת השופט המלומד לא עולה כי נתן את דעתו לאפשרות לשחרר את העורר בתנאים של חלופה אחרת. גם הנשיא המלומד בבית המשפט המחוזי, אשר דן בעררו של העורר על החלטת בית-משפט השלום, הסתפק בקביעה שבנסיבות העניין היה זה כדין להורות על המעצר; ואף הוא לא התייחס לטענת הסניגור בפניו כי ניתן להשיג את מטרת המעצר בתנאי חלופה שפגיעתה בעורר פחותה ממעצר ממש.

באת-כוח המשיבה קיוותה לשכנעני כי לאור חומרת עברו הפלילי של העורר מוצדק היה לעוצרו למרות שהעבירה שבעטייה הובא לדין הפעם אינה מן העבירות המקימות חזקת מסוכנות, או עילת מעצר מובהקת. עיינתי בגליון הרשעותיו הקודמות של העורר, ואין בידי לקבל את עמדת המשיבה. עברו הפלילי של העורר עשוי להיות שיקול רלוונטי לקביעת תנאי השחרור וגובה הערבויות שתידרשנה לשחרורו, אך אין בו בלבד כדי לשלול מעיקרא את אפשרות השחרור מכול וכול.

הערר מתקבל במובן זה שההליך מוחזר לבית-משפט השלום, לבדיקת חלופות אפשריות לשחרורו של העורר ממעצרו. בית-משפט השלום מתבקש להועיד את הדיון לפניו למועד קרוב ככל האפשר ובידי הסניגור להציג בפני בית המשפט את החלופות האפשריות מבחינתו של העורר. אין צריך לומר שבית-משפט השלום רשאי לקבל או שלא לקבל איזו מן החלופות שתוצע. עד למתן החלטה אחרת יישאר העורר במעצר.

ניתנה היום, י"ב בתשרי התשס"א

(11.10.00).

ש

ו פ ט

העתק

מתאים למקור

שמריהו

כהן - מזכיר ראשי

00067110.

F03

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1משלא נבחנה על ידי הערכאות הדיונית והערעורית אפשרות שחרור בתנאי חלופה, יש להחזיר את ההליך לבחינת החלופות.
  2. 2עברו הפלילי של הנאשם עשוי להיות שיקול לקביעת תנאי השחרור וגובה הערבויות, אך אין בו לבדו כדי לשלול מעיקרא את אפשרות השחרור מכל וכל.