בש"פ 6711/08 פלוני נ. מדינת ישראל

בפניי בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 21.7.2008 בב"ש 94167/07 (כבוד השופטת מ' סוקולוב), אשר דחה את בקשת המשיב לקבוע דיון להוצאת צו פיקוח ומעקב (להלן - הצו ) לפי סעיף 12(א) לחוק הגנה על הציבור מפני עברייני מין, התשס"ו-2006 (להלן - חוק הגנה על הציבור ).

העובדות והליכים קודמים

1.

המבקש הורשע בביצוע עבירות מין בשלושה מאחיה של אשתו עת היו קטינים. בגין מעשיו אלו נדון המבקש ל-12 שנות מאסר, מתוכן תשע שנות מאסר לריצוי בפועל והיתרה על תנאי, כאשר התנאי הוא שלא יעבור במשך שלוש שנים מתאריך שחרורו ממאסר עבירת מין לפי סימן ה' לפרק י' בחוק העונשין, התשל"ז-1977. המבקש החל לרצות את עונשו החל מיום 4.6.2001 וערעור שהגיש המבקש על פסק הדין נדחה על ידי בית משפט זה [ע"פ 5773/01 5622/01 פלוני נ' מדינת ישראל , נו (5) 481 (2002)].

2.

במהלך חודש ינואר 2007, ימים ספורים לפני המועד הקבוע לשחרורו המנהלי של המבקש ולאחר ריצוי תקופת עונש של שני שלישים ממאסרו, קיימה ועדת השחרורים דיון בעניינו. בדיון זה הוגשו חוות דעת של המב"ן [כנדרש לפי סעיף 12 לחוק שחרור על-תנאי ממאסר, התשס"א-2001 (להלן - חוק שחרור על-תנאי ממאסר ) וכיום גם לפי סעיף 6(א)(3) לחוק הגנה על הציבור] וכן חוות דעתה של הוועדה לגילוי עריות. במסגרת חוות דעת אלה הומלץ שלא לשחרר את המבקש. נוכח האמור בחוות הדעת השונות, ביקש המבקש לדחות את הדיון לצורך פניה לרשות לשיקום האסיר על מנת שזו תכין עבורו תכנית לשיקום, והדיון נדחה למועד מאוחר יותר.

3.

הרשות לשיקום האסיר דחתה את בקשתו של המבקש להכנת תכנית שיקום עבורו וביום 20.3.2007 נדחתה עתירה שאותה הגיש המבקש נגד החלטה זו של הרשות. דיון נוסף בעניין שחרורו על תנאי של המבקש התקיים בחודש מאי 2008 כאשר חוות דעת

נוספת של המב"ן שהוכנה בעניינו של המבקש קבעה כי אין לשחררו בשלב זה.

4.

דיון נוסף בבקשת המבקש להשתחרר לאחר ריצוי שני שלישים מהעונש שנגזר עליו נקבע ליום 11.8.2008. ביום 16.7.2008 הגיש המבקש בקשה לבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו במסגרתה ביקש כי עובר לדיון ביום 11.8.2008 יקבע בית המשפט מועד לשמיעת דיון לשם הוצאת הצו לפי סעיף 12(א)(2) לחוק הגנה על הציבור, הואיל וכבר הוגשה בעניינו הערכת מסוכנות. בקשה זו של המבקש נדחתה על ידי בית המשפט קמא.

טענות המבקש

5.

בראשית דבריו, טוען המבקש כי יש לאפשר לו לערער על החלטת בית המשפט קמא, הואיל ובמקרה שבפניי האינטרס של עשיית צדק גובר על עקרון סופיות הדיון.

6.

לגופם של דברים, טוען המבקש כי יש להורות על קיום דיון לשם הוצאת הצו לפני שחרורו כפי שמורה סעיף 12(ד) לחוק הגנת הציבור, הואיל ובקשתו להשתחרר לאחר ריצוי תקופה של שני שלישים ממאסרו, תידון ביום 11.8.2008.

7.

בנוסף, טוען המבקש כי כיום השתרש בפרקטיקה נוהג לפיו כאשר אסיר משוחרר לאחר ריצוי שני שליש מתקופת מאסרו, מבוקש עיכוב ביצוע לפרק זמן של שבעה ימים לצורך קיום דיון לשם הוצאת צו כאמור, כאשר לטענתו, לעיתים - בסופו של דבר - לא מוציאים את הצו. משכך, מבקש המבקש לקבל את הערעור ולהורות על שמיעת דיון להוצאת צו כאמור, הואיל ואי מתן הצו עובר לדיון הקבוע ביום 11.8.2008 בוועדת השחרורים עלול להגביל את חירותו מעבר לנדרש.

תגובת המשיבה

8.

לטענת המשיבה - באמצעות באת כוחה, עו"ד ד' כהן-ויליאמס - דיון בעניין הוצאת הצו יש לקיים רק לאחר שתתקבל החלטה לשחרר את המבקש, כפי שמורה סעיף 12(ד) לחוק הגנה על הציבור. לטענתה, אין לקיים הליכים "ערטילאיים" ולהוציא צווים שיתייתרו במידה וייאלץ המבקש לסיים את מלוא תקופת מאסרו.

9.

באשר לטענת המבקש כי השתרש נוהג לפיו מבקשת המשיבה עיכוב ביצוע על החלטות שחרור בועדת השחרורים לצורך הוצאת הצו המבוקש, טוענת המשיבה כי מבירור שערכה עולה כי הדבר תלוי נסיבות ואינו מתבקש בכל מקרה וכי המבקש יוכל להתנגד לבקשה זו במועד הרלוונטי ואף להציע הגבלות זמניות שתייתרנה את הצורך בעיכוב כאמור. מכל מקום, טוענת המשיבה כי אין בכוחו של טיעון זה כדי להוות עילה לקיום הליכים שיפוטיים שעלולים להתגלות בדיעבד מיותרים.

דיון והכרעה

10.

משלא העלתה המשיבה כל טענה באשר לבקשת המבקש כי יש לתת לו רשות לערער ולדון בבקשתו כבערעור ולאור העובדה כי גם המשיבה טענה לגופם של דברים בלבד, ראיתי לנכון לדון בבקשה כבערעור.

11.

סעיף 12 לחוק הגנה על הציבור קובע כדלקמן:

"

צו פיקוח

(א)

בית המשפט, לאחר שקיבל הערכת מסוכנות, רשאי להוציא לגבי עבריין מין צו פיקוח ומעקב לתקופה שיקבע, אם סבר, לאחר שקיים דיון בענין, שרמת הסיכון כי עבריין המין יבצע עבירת מין נוספת אינה נמוכה (בחוק זה – צו פיקוח).

(ב) בית המשפט יקיים דיון לפי סעיף זה בכל אחד מאלה:

(1)

מיזמתו או לבקשת נציג היועץ המשפטי

לממשלה;

(2)

אם הורשע עבריין המין בעבירת מין שנפגע העבירה בה היה קטין.

(ג)

...

(ד)

דיון לפי סעיף זה יתקיים סמוך לאחר מתן גזר הדין ואם עבריין המין נידון למאסר בפועל, או שבית משפט ציווה על אשפוזו - לפני שחרורו מן המאסר או מן האשפוז, או סמוך לאחר השחרור מן האשפוז, לפי הענין; ואולם רשאי בית המשפט לדון לפי סעיף זה גם לאחר המועדים האמורים, אם מצא שיש צורך בכך מטעמים מיוחדים שיירשמו.

(ה) ...

(ו) ... "

[ הדגשות לא במקור - י.ד. ]

סעיף 12(ד) לחוק הגנת הציבור מורה באופן מפורש כי דיון בהוצאת הצו ייערך לפני שחרורו של האסיר מן המאסר. במקרה שבפניי, הדיון בבקשת המבקש להשתחרר לאחר ריצוי שני שלישים מתקופת מאסרו טרם התקיים, לא כל שכן, לא התקבלה כל החלטה כי יסיים את ריצוי תקופת מאסרו ועל כן לא עומדת למבקש כל עילה לבוא ולדרוש כי יתקיים דיון לשם הוצאת הצו.

12.

כמו כן, לא ראיתי לנכון לקבל טענת המבקש כי לאור הנוהג שהשתרש, לטענתו, בפרקטיקה לפיו מבקשת המשיבה את עיכוב ביצוע השחרור עד לקיום דיון לשם הוצאת הצו, קיים חשש כי חירותו תוגבל מעבר לנדרש במידה וייקבע כי יש לשחררו ממאסר כעת. המבקש לא הציג כל אסמכתאות התומכות בטענה זו וסבורני כי בדין טענה המשיבה כי למבקש עומדת בכל עת האפשרות להתנגד לבקשה לעיכוב ביצוע השחרור או להציע כי ישוחרר בכפוף לאחד או יותר מהתנאים השונים הקבועים בסעיף 13 לחוק שחרור על-תנאי ממאסר, כך שיימנע הצורך בעיכוב כאמור.

לאור כל האמור לעיל, הבקשה נדחית.