החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

בש"פ 6724/03 גיגה חונדשווילי נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

מעצרים · מעצר עד תום ההליכים בעבירת ניסיון לרצחערר על החלטת בית המשפט המחוזי בדבר מעצר עד תום ההליכים

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

הערר נדחה. בית המשפט קבע כי המעשה המתוכנן מוכיח מסוכנות רבה של העורר, וכי בשלב זה לא ניתן להסיר את המסוכנות באמצעות חלופת מעצר, גם לאור חוות הדעת הפסיכולוגית המליצה על טיפול.

העובדות

העורר עומד לדין בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בעבירה של ניסיון לרצח ונעצר עד תום ההליכים לאחר שנמצאו ראיות מספיקות לאשמתו. לפי כתב האישום, דקר העורר את המתלונן בבטן, בחזה ובירך לאחר שהובילו למקום מסתור. תסקיר שירות המבחן לא אפשר להעריך את מסוכנותו, והפסיכולוג שחוות דעתו הוגשה המליץ על טיפול.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש לשחרר את העורר לחלופת מעצר או להורות על מעצרו עד תום ההליכים בעבירת ניסיון לרצח?

הלכות

  1. 1

    מסוכנותו הרבה של העורר נובעת מעצם המעשה המתוכנן, ואין להסירה באמצעות חלופת מעצר בשלב זה.

    ״המעשה, לעצמו, שהיה מתוכנן, מוכיח מסוכנות רבה של העורר.״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    הטיפול המומלץ טרם הגיע לשלבו הנכון, ולכן אין בו כדי להסיר את המסוכנות.

    ״שעתו של הטיפול עוד תגיע, אך בשלב זה לא ניתן להסיר את המסוכנות״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • חלופת מעצר
  • מסוכנות
  • ניסיון לרצח
  • תסקיר שירות המבחן
  • ערר

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בש"פ

6724/03

בפני:

כבוד השופטת ד' דורנר

העורר:

גיגה חונדשווילי

נ ג ד

המשיבה:

מדינת ישראל

ערר על החלטת בית-המשפט המחוזי

בתל-אביב-יפו מיום 13.7.03 בתפ"ח 1095/03, שניתנה על-ידי כבוד השופט ח'

כבוב

תאריך הישיבה: ה' באב

תשס"ג (3.8.03)

בשם העורר: עו"ד זוהר

ברזילי

בשם המשיבה: עו"ד מאיה

חדד

החלטה

העורר עומד לדין בבית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו בעבירה של ניסיון לרצח. הוא נעצר עד לתום הליכי המשפט נגדו, לאחר שנמצאו ראיות מספיקות לאשמתו. בערר שבפניי טוען סניגורו, בהתרגשות, כי זהו מקרה בו ראוי היה לשחרר את העורר בחלופת מעצר.

לא אוכל לקבל טענה זו.

לפי כתב-האישום, הגיע העורר אל הקורבן, שישב בסמוך למלון "סאן" בבת-ים, קרא לו, הובילו מאחורי ביתן של חברת מוניות במקום, ודקר אותו בבטן, בבית-החזה משמאל ובירך שמאל. כתוצאה מהדקירות, נגרמו למתלונן קרעים בסרעפת, בקרום הלב, בכבד ובקיבה.

המעשה, לעצמו, שהיה מתוכנן, מוכיח מסוכנות רבה של העורר. ואכן, תסקיר שירות-המבחן לא יכול היה להעריך את מידת מסוכנותו, אך ההתרשמות הייתה כי הוא מתקשה לשלוט על עצמו.

העורר הגיש מטעמו חוות-דעת של פסיכולוג, שהמליץ על טיפול והביע גם חשש של השפעתם של עבריינים עליו. שעתו של הטיפול עוד תגיע, אך בשלב זה לא ניתן להסיר את המסוכנות, העולה מעצם המעשה המתוכנן, על-ידי חלופה.

הערר נדחה.

ניתנה היום, ה' באב תשס"ג (3.8.03).

ש

ו פ ט ת

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1מסוכנותו הרבה של העורר נובעת מעצם המעשה המתוכנן, ואין להסירה באמצעות חלופת מעצר בשלב זה.
  2. 2הטיפול המומלץ טרם הגיע לשלבו הנכון, ולכן אין בו כדי להסיר את המסוכנות.