פרטי ההליך
ב
בית המשפט העליון
בש"פ
6729/98
בפני:
כבוד השופט י' קדמי
ה
עורר
:
מרדכי עמרם
נגד
המשיב
ה :
מדינת ישראל
ערר
על החלטת בית המשפט המחוזי
בירושלים
מיום 27.9.98 בבב"ש 2543/98
שניתנה
על ידי כב' השופט בן-זמרה
החלטה
נגד העורר הוגש לבית המשפט המחוזי בירושלים כתב אישום (ת.פ. 291/98), בו מיוחסות לו עבירות אינוס ומעשים מגונים שבוצעו בשלש קטינות שגילן למטה מארבע עשרה.
עם הגשת כתב האישום נתבקש מעצרו של העורר עד תום ההליכים. בית המשפט דחה את הבקשה והורה על שחרורו של העורר בתנאי "מעצר בית בבית עצמאי, עם חצר מגודרת, שאין בו קטינים". דא עקא, שהעורר לא מצליח למצוא בית כאמור; ומכאן הערר שבפני. בקשתו של ב"כ העורר היא, שאבחן חלופת מעצר אחרת - במסגרת מוסד תורני העוסק בשיקום אסירים - במקום מעצר הבית ב"מבנה" המיוחד שקבע בית המשפט המחוזי.
מסתבר כי בסיפת החלטתו ציין בית המשפט המחוזי, כי יהיה מוכן לשקול חלופה אחרת כאמור, אם וכאשר תובא בפניו; וב"כ התביעה סבורה, שכך צריך היה ב"כ העורר לעשות ולא לפנות בערר לבית משפט זה.
עמדת ב"כ התביעה מקובלת עלי; והערר נדחה בכפוף לזכותו של ב"כ המערער להציג את חלופת המעצר האמורה בפני בית המשפט המחוזי.
על מנת למנוע תקלות, יזמן ב"כ העורר לדיון שיתקיים בבית המשפט המחוזי את נציג המוסד שבמבנה השייך לו מוצע לשכן את העורר; באופן שתהיה לבית המשפט ההזדמנות לברר מכלי ראשון אם תנאי השהייה שם נראים לו כמתאימים לחלופת מעצר.
עד למתן החלטה אחרת ישאר העורר במעצר עד תום ההליכים בת.פ. 291/98 הנ"ל.
ניתנה היום י"ג בחשון תשנ"ח
(2.11.98).
ש ו
פ ט
העתק
מתאים למקור
שמריהו
כהן - מזכיר ראשי
98067290.
H02