החלטהעליוןבית המשפט העליון2 עמודיםנכלל בחיפוש

בש"פ 6730/03 מדינת ישראל נ. מייק (בן יעקב) מויאל

ניתן ביום

בקצרה

מעצרים · הארכת מעצר עד תום הליכים לאחר גזר דין שנדחהבקשה להארכת מעצר של משיב בהליך ערעור פלילי בבית המשפט העליון

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

המשיב, שהורשע בניסיון לרצח, תקיפת שוטרים והחזקת נשק, פתח בשביתת רעב שגרמה לאשפוזו ולדחיית דיון גזר הדין. בית המשפט העליון קבע כי אין סיבה לדחיית גזר הדין לתקופה ממושכת והאריך את מעצרו ב-15 יום או עד למתן גזר הדין. כמו כן הורה לשירות בתי הסוהר לטפל בו כנדרש בתעודת השחרור.

העובדות

המשיב הורשע בעבירות של ניסיון לרצח, תקיפת שוטרים בנסיבות מחמירות והחזקת נשק. הדיון בגזר הדין נדחה לאחר שפתח בשביתת רעב ואיבד את הכרתו ואושפז. לאחר שחרורו מבית החולים הגיע לדיון בבית המשפט העליון.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש מקום לדחיית מועד מתן גזר הדין של המשיב שפתח בשביתת רעב?
  2. 2.האם יש להאריך את מעצרו של המשיב לצורך סיום המשפט?

הלכות

  1. 1

    אין סיבה לדחיית מועד גזר הדין לתקופה ממושכת, והארכת המעצר נועדה לאפשר סיום המשפט בתוך פרק הזמן שנקבע

    ״איני רואה כל סיבה לדחיית מועד גזר-הדין לתקופה ממושכת, כפי שמלכתחילה קבע בית-המשפט המחוזי״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • גזר דין
  • שביתת רעב
  • ניסיון לרצח
  • תקיפת שוטרים בנסיבות מחמירות
  • החזקת נשק
  • בית החולים

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בש"פ

6730/03

בפני:

כבוד השופטת ד' דורנר

המבקשת:

מדינת ישראל

נ ג ד

המשיב:

מייק (בן יעקב) מויאל

בקשה להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק

סדר-הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), תשנ"ו-1996

תאריך הישיבה: כ"ז בתמוז תשס"ג

(27.7.03)

בשם המבקשת: עו"ד דודי

זכריה

בשם המשיב: עו"ד דפנה

זאק-רוזנפלד

החלטה

המשיב הורשע בעבירות של ניסיון לרצח, תקיפת שוטרים בנסיבות מחמירות והחזקת נשק. הדיון בגזר-דינו נדחה, משפתח הוא בשביתת רעב ועקב כך איבד את הכרתו ואושפז בבית-חולים. ברם, ב-9.7.03 הוא שוחרר מבית-החולים, והיום הגיע הוא לדיון בבית-המשפט העליון, ומשכך אין כל סיבה המונעת סיום משפטו.

איני רואה כל סיבה לדחיית מועד גזר-הדין לתקופה ממושכת, כפי שמלכתחילה קבע בית-המשפט המחוזי, שביסס החלטתו על מצבו הקשה של המשיב.

אני מאריכה, איפוא, את המעצר ב-15 יום, החל מיום 29.7.03 או עד למתן גזר-הדין, הכל לפי המוקדם, וראוי הוא, במהלך תקופה זו, לסיים את המשפט.

במקביל, על שירות בתי-הסוהר לדאוג לטיפול במשיב כפי שנדרש בתעודת השחרור של בית-החולים אסף הרופא.

ניתנה היום, כ"ז בתמוז תשס"ג

(27.7.03).

ש

ו פ ט ת

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1אין סיבה לדחיית מועד גזר הדין לתקופה ממושכת, והארכת המעצר נועדה לאפשר סיום המשפט בתוך פרק הזמן שנקבע