בש"פ 6733/03 חמדי ניירוך נ. מדינת ישראל

העורר, המואשם בבית-המשפט המחוזי בירושלים בעבירות של נשיאת נשק, תקיפה, איומים, מעשה פזיזות ורשלנות, נעצר עד תום הליכי המשפט. לפי כתב-האישום, נטל העורר חלק בקטטה שפרצה בין שתי המשפחות והיכה את אשתו של בן-המשפחה היריבה. כמו-כן, על-פי הנטען, ירה הוא באקדח ירייה אחת, שלא פגעה באיש. לבקשת המדינה נעצר העורר עד תום ההליכים המשפטיים, הגם שבית-המשפט המחוזי סבר כי לאישום שהוא החזיק את האקדח אין בסיס מספיק בתשתית הראייתית שהמדינה הציגה. כיוון שההצעה לחלופת מעצר, שהציע העורר, נראתה לא הולמת וכן לנוכח אופי העבירות, הגיע בית-המשפט המחוזי לכלל דעה, כי לא ניתן לשחרר את העורר בתנאים מגבלים והוא נעצר עד תום ההליכים במשפטו.

מכאן הערר שבפניי, שבתשובתה לו הטעימה המדינה כי העורר יזם את הקטטה. ברם, גם כך, בהתחשב בתוצאות המינוריות של אותה קטטה, בגדרה נפצעה קל (שריטות) אשה אחת, וחולשת הראיות הנוגעות לירייה באקדח, נראה לי כי ראוי היה לשחרר את העורר בחלופת מעצר, שכמובן אין להגביל אותה רק להצעות שמציע העורר.

אני מקבלת, איפוא, את הערר ומורה על שחרורו של העורר בתנאים מגבילים, שייקבעו על-ידי בית-המשפט המחוזי.

עד לקביעת התנאים ומילוי אחריהם, יישאר העורר במעצר.