בש"פ 674/01 ח"כ זהבה גלאון נ. ראש הממשלה

בעניין זה, על הממשלה לקבל תחילה חוות-דעת מקצועית מגורמי ביטחון, וכי -

ביום 31.1.01 פנה מזכיר הממשלה למזכיר הצבאי לראש הממשלה וביקשו לפנות לגורמי הבטחון הרלבנטיים ולבקש עמדתם בדבר התרת הדו"ח... ובדבר התרת העיון בפרוטוקולים ובעדויות אשר ניתנו בדלתיים סגורות...

הזמן המשוער שיידרש לצורך גיבוש עמדת גורמי הבטחון והבאת נושא העתירה להכרעה בפני הממשלה... [הוא] כששה חודשים... בתום עבודת רשויות הבטחון הנושא יובא בפני הממשלה בהתאם לסעיף 26(ב) לחוק ועדות חקירה, תשכ"ט1968-, על מנת שתחליט באם להתיר עיון בחומר.

לנוכח הודעתה זו, טענה המדינה, כי ראוי שהעתירה תימחק וכי העותרת תמתין עד שתתקבל החלטת הממשלה.

3.העותרת מסכימה, כי יש לאפשר את מתן השהות המבוקשת עד לקבלת חוות-דעתם של גורמי הביטחון, ואולם מתנגדת היא למחיקת עתירתה. טענת העותרת היא, כי ראוי להותיר את עתירתה תלויה ועומדת, וזאת על-מנת לוודא שבדיקת גורמי הביטחון לא תימשך מעבר לששה חודשים, ומן הטעם שחובתה של הממשלה לדון בשאלת התרת החיסיון נובעת אך ורק מן העתירה, וזאת משום שסעיף 26(ב) הנ"ל אינו מטיל חובה על הממשלה לשקול את הסרת החיסיון.

4.לנוכח הודעת המדינה כי טרם נתקבלה החלטה ביחס לדרישת העותרת, וכאשר העותרת מסכימה שיש לאפשר למדינה לקבל החלטה בהליך מסודר, ברי, כי העתירה שבפנינו היא מוקדמת. ממילא בפני העותרת אין החלטה או הנמקה שאותן יכולה היא לתקוף.

בנסיבות אלה, וכאשר המדינה הודיעה כי שאלת הסרת החיסיון תובא אומנם בפני הממשלה לצורך קבלת החלטה בעניין, אין מקום להותיר את העתירה שבפנינו תלויה ועומדת. עם זאת, אך מובן הוא, כי בפני העותרת פתוחה הדרך לשוב ולפנות בעניין לבית-משפט זה, אם יתעורר צורך.

רשמנו לפנינו איפוא את הודעת המדינה, ואנו מוחקים את העתירה.