בש"פ 6742/98 מדינת ישראל נ. דמיטרי בורשטיין

נגד המשיב הוגש לבית המשפט המחוזי בחיפה כתב אישום (ת.פ. 123/98), בו מיוחסות לו עבירות של אינוס והדחה בחקירה. עם הגשת כתב האישום נתבקש מעצרו של המשיב עד תום ההליכים; ובית המשפט הורה בהתאם.

היום, 1.11.98, מסתיימת תקופת המעצר הבסיסי של 9 חדשים; והמדינה מבקשת את הארכתו בתשעים ימים נוספים.

תחילתם של ההליכים במשפטו של המשיב התמהמהה במשך כארבעה חודשים; ומשהחלו - לא התקיימו בקצב סביר, אלא שוב השתהו למשך כשלשה חדשים נוספים, בעקבות התפטרותו של הסניגור המקורי ואישפוזה של הסניגורית המחליפה במועד שנקבע לחידושם.

עד כה נשמעו עדויות המתלוננת - קרבן האינוס - אימה ושני עדי תביעה נוספים. המשך הדיון לשמיעת עדותם של שני קטינים שהיו בחברת המשיב בעת המקרה נושא האישום, ואשר הואשמו בנפרד בבית משפט השלום לנוער, קבוע לימים 25.1.99 - 12 - 6. מאז הגשת הבקשה שבפני הסתיים משפטו של אחד הקטינים ומשפטו של השני עומד להסתיים בימים הקרובים.

בפי ב"כ המשיב טרוניה קשה על כך, שלא נעשה די לסיום משפטם של הקטינים במועד מוקדם - שניהם הודו באשמות שיוחסו להם - באופן שניתן היה להשמיעם במשפטו של המשיב בעוד מועד; וטענתה היא, כי בהתחשב בכך שעד לחודש ינואר 1999 נמצא יושב ראש ההרכב שדן בעניינו של המשיב בחו"ל, אין סיכוי שמשפטו של המשיב יסתיים בתוך תקופת הארכה המבוקשת.

לעומתה טוענת התביעה: כי המסוכנות לבטחון הציבור והסיכון של השפעה על עדים, שעמדו בבסיס הוראת המעצר המקורית בעינם עומדים; וכי משקלם של אלה מצדיק את ההארכה המבוקשת.

לא מצאתי להיעתר לתביעה. תשעה חודשי המעצר הבסיסי לא נוצלו כדבעי, התביעה לא עשתה מצידה כל שניתן היה להיעשות על מנת לסיים את הדיון במסגרתה של התקופה האמורה ואין סיכוי להשלמת הדיון בתוך תקופת ההארכה. עדותה של המתלוננת כבר נשמעה ומשנסתיים משפטו של אחד הקטינים, פג למעשה כוחו של הסיכון של השפעה על עדים; ואילו המסוכנות הטמונה בטיבו של המעשה נושא האישום, אינה מספיקה, כשלעצמה, להצדקת הארכת המעצר בנסיבות שפורטו לעיל.

במצב דברים זה, מן הראוי הוא להנות את המשיב מחלופת מעצר. ברם, בשל העדר כלים לקביעת חלופת מעצר נאותה במסגרת הדיון שבפני, הנני נאלץ, לצערי, להעביר עניין זה לבית המשפט המחוזי.

לאור כל האמור לעיל, הנני מאריך את מעצרו של המשיב למשך חמישה עשר ימים מהיום 1.11.98; ומחזיר את התיק לדיון בבית המשפט המחוזי, לקביעת התנאים לשחרורו של המשיב בערובה, בתוך התקופה האמורה.

המזכירות תעביר את ההחלטה לאלתר לב"כ הצדדים; וכן לנשיא בית המשפט המחוזי בחיפה, לטיפולו בקביעת הדיון בענין השחרור בערובה מוקדם ככל שניתן.