פרטי ההליך
בבית-המשפט העליון
בש"פ
6756/03
בפני:
כבוד השופטת ד' דורנר
העורר:
דמיטרי פיליוסנין
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
ערר על החלטת בית המשפט המחוזי
בבאר-שבע מיום 22.7.03 בב"ש 20937/03, שניתנה על ידי כבוד סגן-הנשיא י' פלפל
תאריך הישיבה: י"ט באב
תשס"ג (17.8.2003)
בשם העורר: עו"ד תומר
אורינוב
בשם המשיבה: עו"ד דניאלה
ביניש
מטעם שירות המבחן: גב' אדווה פרויד
החלטה
העורר, צעיר יליד 1982, מואשם בבית המשפט המחוזי בבאר-שבע בעבירה של שוד בנסיבות מחמירות לפי סעיף 402(ב) לחוק העונשין, תשל"ז-1977. לפי כתב האישום, הוא תקף, יחד עם אחרים, את מארק קוזדובר ואלכסנדר גלוזמן, שבר את משקפיהם וגנב מאחד מהם שעון וטלפון נייד, ומהשני ארנק ובו מסמכים. לבקשת המדינה הוא נעצר עד תום הליכי המשפט.
מכאן הערר שבפני, בגדרו מתבקשת חלופת מעצר, ובקשה זו נסמכת על תסקיר שירות המבחן שהציע חלופה משולבת – מעצר בית בשעות שלאחר העבודה ובפיקוח האם והאחות, עבודה בפיקוח המעבידים, ופיקוח של שירות המבחן בגדרו יקבל טיפול נגד התמכרותו לאלכוהול.
כאמור, העורר הוא אדם צעיר, ולחובתו אין הרשעות קודמות, אך שני כתבי אישום תלויים ועומדים נגדו, ואף מתסקיר שירות המבחן עולה כי בעבר נעצר מספר פעמים.
למרות הכותרת "שוד בנסיבות מחמירות" שניתנה למעשהו וקיבלה ביטוי בעבירה שבה הואשם, הרי למעשה מדובר בהתנהגות בריונית, שלקיחת רכוש הייתה שולית לה, והשאלה היא, אם ניתן על ידי חלופת-מעצר להסיר את החשש מהמשך התנהגותו האלימה של העורר.
הגעתי לכלל דעה, במיוחד לנוכח התמשכות ההליכים בבתי-המשפט, כי יש, בעקרון, מקום לקבל את המלצת שירות המבחן ולשחרר את העורר בתנאים מגבילים. אולם, פרטי תנאים אלה ייקבעו על ידי בית-המשפט המחוזי.
אני מקבלת, אפוא, את הערר, ומורה על שחרור העורר בתנאים מגבילים, שכאמור ייקבעו על-ידי בית המשפט המחוזי בבאר-שבע.
עד לקביעת התנאים ומילוי אחריהם, יישאר העורר במעצר.
ניתנה היום, י"ט באב תשס"ג
(17.8.2003).
ש ו פ ט ת