פרטי ההליך
ב
בית-המשפט העליון
בש"פ
6759/02
בפני:
כבוד השופטת ד' דורנר
המבקשת
:
מדינת ישראל
נגד
המשיב
:
יצחק אזולאי
בקשה
להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק סדר
הדין
הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים),
תשנ"ו1996-
תאריך
הישיבה: ד' באלול תשס"ב (12.8.02)
בשם
המבקשת: עו"ד אפרת ברזילי
בשם
המשיב: עו"ד משה מרוז
החלטה
המשיב עומד לדין בבית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו בגין עבירות מין, אינוס ומעשים מגונים בארבע נשים. המשפט מתנהל לאטו ובתאריך 14.5.02 הוארך בשלישית מעצרו של העורר ב90- יום על-ידי בית-משפט זה. בגדר נימוקי ההארכה צוין, כי נגד המשיב תלויים תיקים נוספים בגין עבירות אלימות ואיומים. חלפו שלושת החודשים והמשפט הופסק בתום החקירה הראשית של המשיב ונדחה לחודש מאי 2003. זאת, בשל חופשות השופטים ושבתון של אחד משופטי ההרכב. בנסיבות אלה, מבקשת המדינה להאריך את המעצר ב90- ימים נוספים, תוך עתירה כי תהיה פניה של בית-משפט זה להקדמת הדיון.
נראה לי, שבנסיבות המקרה לא ניתן להאריך את המעצר ברביעית. המחוקק, בנותנו סמכות הארכה לשופט בית-המשפט העליון, ובכל פעם ל90- ימים בלבד, ראה לנגד עיניו מקרים חריגים המחייבים הארכת מעצר מעבר לתשעה חודשים. אולם, איפשר להוסיף ולהאריך את המעצר בכל פעם לאותה תקופה. ברי כי בכך אין היתר להחזיק אדם במעצר לתקופה בלתי-מוגבלת. גישה מקלה בהארכת מעצרים, תוך התחשבות באילוצי המערכת, תהפוך את היוצא מן הכלל לכלל ואת הוראות החוק לאות מתה.
במקרה שלפנינו, שוב, אין תלויים נגד המשיב אישומים נוספים בעבירות מין ואלימות. פרשת התביעה הסתיימה, כך שאין גם חשש לשיבוש הליכים. בחלוף הזמן שבו שהה המשיב במעצר גם הפחית את מסוכנותו ויש להעריך את מידת מסוכנותו. נראה איפוא, כי אין מקום להיענות לבקשת המדינה ואני דוחה אותה.
המשיב ישוחרר ממעצרו בתנאים מגבילים, שייקבעו על-ידי בית-המשפט המחוזי.
ניתנה היום, ד' באלול תשס"ב (12.8.02).
ש
ו פ ט ת