בש"פ 6759/04 מדינת ישראל נ. עיד אבו רקייק

בפני בקשה להאריך את מעצרם של המשיבים בתשעים ימים מעבר לתקופת תשעת החודשים הקבועה בחוק.

בכתב האישום שהוגש כנגד המשיבים בבית המשפט המחוזי בבאר-שבע מיוחסות להם עבירות של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, חבלה בכוונה מחמירה והסתייעות ברכב לביצוע פשע. לנאשם 1 מיוחסת גם עבירה של תקיפת שוטרים בנסיבות מחמירות, נהיגה בשכרות וסירוב להיבדק. לנאשם 2 מיוחסות גם עבירות של הפר הוראה חוקית, הואיל ובעת ביצוע המעשים המתוארים בכתב האישום הוא היה משוחרר למעצר בית בגין כתב אישום אחר שהתברר נגדו וכן עבירה של גניבת רכב ושינוי זהות רכב.

בליל האירוע המתואר בכתב האישום המשיבים הגיעו לחניון שומם ומצאו בו ניידת משטרה. המשיבים, שהיו בגילופין, התגרו בשוטרים ומשיב 1 שנהג במכונית ניסה לדרוס שוטר. השניים המשיכו בנסיעה, כאשר המשיב 1 נוהג במכונית. ניידת משטרה אחת עקבה אחריהם וניידת אחרת חסמה את דרכם. המשיבים ניסו להימלט ברכב, תוך שהם מסכנים את השוטרים. במהלך המאבק המשיבים פגעו באחד השוטרים באמצעות רכב וסיכנו חייהם של שוטרים נוספים. אחד השוטרים ירה לעבר מנוע הרכב כדי לדוממו, אך גם לאחר שדומם המנוע שני המשיבים המשיכו להשתולל ולהיאבק בשוטרים.

באירוע נוסף המשיב 2 גנב רכב ושינה את זהותו.

בהחלטת בית המשפט המחוזי נקבע כי המשיבים עלולים לסכן את בטחון הציבור אם יהלכו חופשי. מתסקירי המעצר שהוגשו בעניינם עלתה תמונה קשה של דפוסי התנהגות עבריינים ומסוכנים. לגבי משיב 1 נאמר שהוא עשה רושם של אדם בעל נורמות עברייניות, המתקשה ליטול אחריות על חייו. שירות המבחן העריך כי קיימת רמת מסוכנות גבוהה להישנות התנהגות פורצת גבולות. אף על פי כן המליץ השירות לשחררו לחלופת מעצר. גם לגבי המשיב 2, לצד תיאור נסיבות חייו הקשות, שירות המבחן העריך כי קיימת מסוכנות גבוהה להישנות התנהגות פורצת גבולות.

במהלך תקופת המעצר משפטם של המשיבים התקדם בעצלתיים. בתקופה זאת התקיימה ישיבת הוכחות אחת, שתי ישיבות בוטלו מחמת אילוצים של בית המשפט ישיבה אחת בוטלה לבקשת הסנגוריה שדרשה להעמיד לעיונה חומר חקירה נוסף, ישיבה מקדמית אחת נדחתה אף היא לבקשת הסנגוריה. גם הישיבה שהייתה קבועה ל-12 ביולי בוטלה לבקשת הסנגוריה ובית המשפט הורה לבאי כוח המשיבים להציע מועדי דיונים לאחר הפגרה.

סופו של דבר, ואף שלסנגוריה הייתה יד בדחיית חלק ממועדי הדיונים, המשפט אינו מתנהל בקצב משביע רצון, וחרף חלוף תשעה חודשים מאז תחילתו והעובדה שהמשיבים נתונים במעצר, נשמעו עד כה שני עדים בלבד. עם זאת, בבואנו לשקול את הארכת המעצר מעבר לתשעה חודשים, לצד קצב ההתקדמות של המשפט, יש לבחון גם את מידת המסוכנות של המשיבים לציבור. לגבי שני המשיבים קיימת מסוכנות חריגה, המצדיקה בשלב הזה את המשך מעצרם. המשיב 1, שכעולה מכתב האישום היה העבריין העיקרי, למרות גילו הצעיר צבר עבר פלילי משמעותי ובעת ביצוע העבירות היה תלוי ועומד כנגדו עונש מאסר מותנה. המשיב השני, שחלקו בביצוע העבירה היה פחות וניתן היה לשקול את שחרורו לחלופת מעצר, בשלב זה אף הוא אינו ראוי לאמון בית המשפט, משביצע את המעשים המפורטים באישום הראשון בכתב האישום בהיותו משוחרר לחלופת מעצר (בתיק אחר) שכללה מעצר בית מלא בביתו של אחד מקרוביו. במצב דברים זה, לנוכח האמור בתסקיר המעצר לגבי שני המשיבים, קיים חשש רציני וממשי שהמשיבים, אם ישוחררו לחלופת מעצר, לא יעמדו בתנאיה ויסכנו את בטחון הציבור על ידי ביצוע עבירות נוספות.

עם זאת, לאור קצב התקדמות המשפט, הואיל ועד כה לא נקבעו מועדים נוספים להמשך שמיעת המשפט, מה שמעמיד בסימן שאלה את האפשרות לסיים את המשפט בתקופת ההארכה הנוכחית ואף בתקופת הארכה נוספת, אני מאריך את מעצרם של המשיבים בשלושים ימים החל מיום ה-22 ביולי. זאת כדי לאפשר לצדדים לפנות לבית המשפט המחוזי ולבקש לקבוע מועדים נוספים, במטרה לסיים את הדיון בתיק בהקדם.