פרטי ההליך
ב
בית המשפט העליון
בשבתו בירושלים
בש"פ
6773/97
בפני:
כבוד השופט א' גולדברג
המערער
:
תומר
גובאני
נגד
המשיב
ה :
מדינת ישראל
ערר
על החלטת ביתה משפט המחוזי
בתל-אביב-יפו
מיום 11.11.97 בתיק
ב"ש
2036/97 שניתנה על ידי כבוד
שופט
בייזר
תאריך
הישיבה: י"ט בחשון תשנ"ח (19.11.97)
בשם
העורר: עו"ד צ. חוגי
בשם
המשיבה: עו"ד ד. יבין
החלטה
בית המשפט קמא הורה על שחרור העורר בתנאים, אשר אחד מהם הוא כי העורר "יגור בכתובת אצל הוריו עד תום ההליכים". בהנמקתו לקביעת תנאי זה ציין בית המשפט כי אינו מתיר לעורר "לצאת לעבודה שכן במקרה כזה הוא בא בחברת אנשים ושוב יכול ויבוא לידי נסיון אלים". הנמקה זו אכן ראויה, ולא הייתי מוצא מקום לשנותה. אולם נוכח הפרטים שהתבהרו בדיון בערר, מתברר כי ניתן להפיג את החשש האמור שהעלה בית המשפט קמא בדרך מתונה יותר.
העורר הוא בן 21 ועובד עם אביו, ובעבר לא הסתבך עם החוק. בעסק מועסקים עובדים היוצאים בצוותים לתיקוני מעליות. בנוסף עליהם מצויים שניים-שלושה עובדים במקום העסק עצמו.
בנסיבות אלה, ולאור הצהרתו של אביו של העורר כי העורר יהיה בפיקוחו הצמוד בבית העסק, אני מחליט כדלקמן:
1.החלטתו של בית המשפט קמא תעמוד בעינה, להוציא סעיף ד' שבה.
2.סעיף ד' להחלטה יתוקן באופן שיהא בידי העורר לשהות בין השעות 14:00-08:00 בבית העסק ברחוב דוכן 14. שהות זו מותנית בכך שהעורר יגיע אל בית העסק ויחזור ממנו לביתו אך ורק בליווי אביו. כן מותנית השהות בבית העסק בכך כי אביו של העורר ישהה אף הוא בבית העסק כל זמן היותו של העורר במקום. בשעות בהן לא יימצא העורר בבית העסק יהא עליו להמצא בביתו ולא לצאת ממנו, כפי שקבע בית המשפט קמא.
3.אביו של העורר, שקיבל על עצמו לקיים את התנאים שבסעיף 2 לעיל, ככל שהם נוגעים לו, יחתום, בהסכמתו, על ערבות בסך 50,000.- ש"ח לקיום התחייבויותיו.
ניתנה היום, י"ט בחשון תשנ"ח
(19.11.97).
ש ו פ ט
העתק מתאים למקור
שמריהו
כהן - מזכיר ראשי
97067730.
D01