בש"פ 6776/10 עארף נאסר נ. מדינת ישראל

ערעור שהגיש המבקש על החלטת בית המשפט המחוזי (כב' השופטת ח' כוחן ) שלא לעכב את ריצוי עונש מאסרו נדחתה בהחלטת חברתי השופטת א' חיות שניתנה ביום 19.9.10, לאחר שבהמלצת בית המשפט, חזר בו המבקש מערעורו. לבקשת בא-כוחו, נקבע בהחלטה כי המבקש יתייצב לריצוי עונש המאסר שנגזר עליו ביום 21.9.10 עד השעה 10 בבוקר. המבקש לא התייצב בתאריך שנקבע, ועתה הוא הגיש "בקשה דחופה לדחיית עונש המאסר", שבגדרה הוא מבקש ארכה נוספת של 21 ימים לצורך התארגנות. המשיבה מתנגדת לבקשה.

אינני מוצא עילה להעתר לבקשה, שעל פני הדברים גובלת בשימוש לרעה בהליכי בית משפט. החלטה בעניינו של המבקש ניתנה אך לפני שלושה ימים, ובמסגרתה הורה בית המשפט – כאמור,

לבקשת בא כוחו של המבקש – כי הוא יתייצב לריצוי מאסרו במועד האמור. המבקש עשה דין לעצמו ולא התייצב לריצוי המאסר. טענותיו של המבקש בדבר נזקים כלכליים שעלולים להיגרם לו ולמשפחתו אם לא יעוכב ביצוע העונש אינן מבוססות על עובדות חדשות, ולא היתה כל מניעה להעלותן

במסגרת הדיון שנערך אך לפני שלושה ימים.

הבקשה נדחית איפוא.