פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"פ
6780/14
לפני:
כבוד השופט י' דנציגר
העורר:
בילל אל סייד
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
ערר על החלטת בית המשפט המחוזי
מרכז-לוד מיום 8.10.2014 במ"ת 16450-10-14 שניתנה על ידי כבוד השופטת
הבכירה נ' אהד
תאריך הישיבה:
כ"ז בתשרי תשע"ד
(21.10.14)
בשם העורר:
עו"ד אילן אזולאי
בשם המשיבה:
עו"ד דפנה שמול
החלטה
לפני ערר על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז (כבוד השופטת הבכירה נ' אהד ) מיום 8.10.2014 בתיק מ"ת 16450-1014, במסגרתה קבעה כי בדיון שנקבע ליום 28.10.2014 תתברר הבקשה למעצר העורר עד לתום ההליכים נגדו.
בית משפט השלום בתל-אביב-יפו (כב' השופט י' גת ) החליט ביום 7.10.2014 כי יש מקום לשחרור העורר לחלופת מעצר בתנאי ערובה מסויימים, על אף קיומן של ראיות הקושרות את העורר במעורבות באירוע חטיפה ותקיפה של המתלונן, הגם שקבע כי חלקו באירוע "היה משני".
בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (כב' סגן הנשיאה ד"ר ע' מודריק ) קיבל את ערר המשיבה דכאן והחליט בו ביום לבטל את החלטת בית משפט השלום תוך שהוא מורה "להאריך את המעצר עד מחר 8.10.14 הוא המועד שבו יוגש כתב האישום ואפשר יהיה לבחון את חלופת המעצר, ואת דיותה".
בדיון שהתקיים לפני בית המשפט המחוזי מרכז ביום 8.10.2014 טען העורר כי מהחלטת השופט מודריק עולה כי יש לבחון על אתר את חלופת המצער שעליה הורה בית המשפט קמא, והוסיף שיש בה כדי לאיין את מסוכנותו.
בית המשפט המחוזי מרכז קבע כי אין מקום לשקול חלופת מעצר בשלב זה, שכן משהוגשה בקשה למעצר עד תום ההליכים, אך עדיין לא נשמעו טענות הצדדים בדבר קיומן של ראיות לכאורה, וממילא לא נתקבלה הכרעה שיפוטית בעניין זה, לא ניתן עדיין להכריע בשאלת מידת המסוכנות הנשקפת מן העורר, אם קיימת כזו, ובדבר קיומה האפשרי של חלופת מעצר שיש בה כדי לאיין מסוכנות זו.
איני סבור כי נפלה שגגה בהחלטת בית המשפט המחוזי מרכז.
כבוד השופט מודריק קבע עוד ביום 7.10.2014 כי מעיון בחומר החקירה הנוגע לעורר עולה שלעורר "היה חלק אקטיבי גם בתקיפת החטוף". עוד נקבע, כי "קורבן העבירה חושש מאוד מן המשיב" ואף בכך יש כדי ללמד על כך שמעורבות העורר באירוע לא היתה פאסיבית בלבד.
בינתיים הוגשה כאמור בקשה למעצר עד תום ההליכים המשפטיים נגד העורר בה נטען כי כתב האישום המתוקן מייחס לעורר נטילת חלק מרכזי בביצוען של עבירות אלימות מן החמורות (חטיפת המתלונן ותקיפתו) ונקבע מועד לדיון בבקשה זו.
אכן, העיתוי ההולם בנסיבות דנן לבחינת חלופת מעצר בעניינו של העורר צריך שיהיה לאחר שיתאפשר לערכאה הדיונית לברר קיומן של ראיות לכאורה ומשקלן של ראיות אלה, בדונה בבקשה להארכת המעצר עד תום ההליכים.
אשר על כן, הערר נדחה.
למותר לציין שפתוחה הדרך לפני העורר לטעון בדיון שנקבע ליום 28.10.2014 ככל העולה על רוחו הן בשאלת מעורבותו בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום המתוקן והן בשאלת מסוכנותו הנטענת וקיומה של חלופה מתאימה.
ניתנה
היום, כ"ז בתשרי התשע"ה (21.10.2014).
ש ו פ ט