בש"פ 6783/03 אלי צמח נ. מדינת ישראל

יש להצטער על גלגוליו של ערר זה. העורר, השוהה בהוסטל (להלן: המוסד) מכוח גזר-דין, שניתן נגדו בגין עבירות-מין שביצע, נחשד בביצוע עבירות-מין בעת היותו בחופשה, שנה וששה חודשים לפני היוודע דבר החשד. המדינה ביקשה מעצרו למשך ששה ימים לצורכי חקירה. בית-משפט השלום בתל-אביב-יפו סבר, כי הבקשה לגופה מוצדקת, אלא שניתן להשיג את מטרת המעצר – מניעת התנהגות פלילית והשפעה על עדים – על-ידי המשך החזקתו במוסד, בפיקוח המנהל, שהעיד בפני בית-המשפט וקיבל על עצמו לפקח על העורר.

העורר שוחרר איפוא, אך נעצר שנית לאחר שערר, שהגישה המדינה על החלטת השחרור לבית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, התקבל.

מכאן הערר שבפנַי.

על-פני הדברים, החלטת בית-משפט השלום נראית נכונה. כאמור, על-פי החשד בוצעו העבירות בעת היות העורר בחופשה, ואף זאת לפני זמן ניכר, כך שברי כי כל עוד שוהה העורר במוסד הוא אינו מסוכן לציבור.

אני מקבלת איפוא את הערר, מבטלת את החלטת בית-המשפט המחוזי ומחזירה על-כנה את החלטת בית-משפט השלום.