בש"פ 6784/02 מדינת ישראל נ. מחמד מנדורי

המדינה ביקשה להאריך את מעצרו של המשיב, לאחר שהרשעתו בוטלה בפסק-דין של בית-המשפט העליון, והדיון בעניינו הוחזר לבית-המשפט המחוזי. זאת, לאחר שמתוך 18 שנות מאסר שהוטלו עליו, הספיק המשיב לרצות שש וחצי שנים.

בגדר קבלת הערעור הוארך מעצרו בתאריך 14.5.02 ב-90 ימים. שכן, בטרם ההרשעה, היה נתון המשיב במעצר מעל לתשעה חודשים. משחלפו 90 הימים, ביקשה המדינה להאריך את המעצר בכוונה – כך אני מבינה – לשוב ולבקש את הארכתו כל עוד מתקיים המשפט. בפועל, הדיון אמור להתחדש באמצע חודש דצמבר 2002. בקשת המעצר בוססה על הטענה, כי המשיב – שמואשם בסחר בסמים – מסכן את שלום הציבור, ולכן סביר הוא כי ימשיך בפעילותו. ברם, בשנים שחלפו החל המשיב להשתקם ואף יצא מעת לעת לחופשות מן הכלא.

אשר-על-כן, ביקשתי משירות-המבחן תסקיר מעצר. נערכה בדיקה יסודית, ומסקנת שירות-המבחן הייתה, כי האיש אינו מסוכן עוד, כי הוא אכן מצוי בעיצומו של הליך שיקומי מוצלח, וכי הוא עצמו ביקש להיות בקשר רציף עם גורם טיפולי. שירות-המבחן המליץ על העמדתו בפיקוח מעצר של השירות למשך שישה חודשים, ובתקופה זו יתווה השירות עבור המשיב מסגרת טיפולית סמכותית, ואף יפנה אותו, אם יתעורר צורך בכך, לטיפול בקהילה.

עמדה זו של השירות נראית לי.

אני דוחה את בקשת המדינה להארכת המעצר הנוספת, ומורה על שחרורו של המשיב ממעצר בתנאי שימציא ערבות צד ג' על-סך 50,000 ש"ח, וכן יעמוד בפיקוח מעצר של שירות-המבחן עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו. בגדר פיקוח זה, על המשיב לקיים כל תנאי שיידרש ממנו על-ידי שירות-המבחן.

ניתן בזאת צו לעיכוב יציאת המשיב מן הארץ. על המשיב – אם ברשותו דרכון – להפקידו במזכירות בית-המשפט המחוזי בנצרת.

תהליך השחרור יתבצע בבית-המשפט המחוזי בנצרת.

המזכירות תעביר העתק החלטתי זו לשירות-המבחן למבוגרים במחוז תל-אביב והמרכז.