בש"פ 6801/09 אילן ביטון נ. מדינת ישראל

א.

ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב (השופט גורפינקל) מיום 23.8.09 בב"ש 90406/09, בה נדחתה בקשתו של העורר לביטול תנאי מעצר הבית בהם הוא שרוי.

ב.

כנגד העורר ונאשם נוסף הוגש כתב אישום ביום 10.6.08, המייחס להם עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, התפרצות למקום מגורים, גניבה וסיכון חיי אדם בנתיב תחבורה. נטען, כי ביום 3.6.08 התפרצו השניים לבית מגורים, ועקרו כספת שהכילה - בין היתר – כ-65 אלף דולר ותכשיטים. בעת ההתפרצות תצפה על מעשיהם שוטר, וכשהשניים עזבו את המקום ברכבם, הגיח השוטר ממקום תצפיתו. השניים החלו בנסיעה פראית בניסיון להימלט, סיכנו תלמידים שיצאו מבית ספר יסודי הממוקם בסמוך, והתנגשו בניידת משטרתית.

ג.

עם הגשת כתב האישום, הוגשה בקשה למעצר העורר עד תום ההליכים. בא כוח העורר הסכים לקיומן של ראיות לכאורה וקיומה של עילת מעצר, וביום 17.6.08 הורה בית המשפט על קבלת תסקיר מעצר. ביום 7.7.08 קיבל בית המשפט (השופט נויטל) את המלצתו של שירות המבחן, והורה על שחרורו של העורר לחלופת מעצר לביתו, בפיקוח אשתו ואחיו, הפקדת מזומן בסך 15,000 ₪, ערבות עצמית וצד ג' על סך 30,000 ₪, והפקדת דרכון. ביום 24.9.08 הגיש העורר בקשה לעיון חוזר, על מנת לאפשר את יציאתו לעבודה בפיקוח אחד המפקחים, וזו התקבלה ביום 18.11.08 (השופט נויטל). ביום 4.3.09 קיבל בית המשפט את בקשתו של העורר להחליף את מקום העבודה.

ד.

ביום 5.3.09 הוצג בפני בית המשפט הסדר טיעון, לפיו הודה העורר בכתב אישום מתוקן, בו הוחלפה העבירה החמורה של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה בעבירה של מעשי פזיזות ורשלנות לנוהג ברכב בדרך ציבורית. ביום 16.4.09 הגיש העורר בקשה לעיון חוזר לביטול תנאי מעצר הבית, וביום 7.5.09 הורה בית המשפט (השופט נויטל)על עריכתו של תסקיר שירות מבחן. בתסקיר מיום 24.5.09 נאמר, כי העורר משולב במסגרת תעסוקתית וטיפולית והסיכון הנשקף ממנו פחת. נוכח הזמן הרב בו הוא שוהה בתנאים מגבילים (עשרה חודשים), הומלץ על הקלה נוספת בתנאים המגבילים, כך שיוכל לנוע ולעבוד במהלך היום ללא ליווי. בהחלטה מיום 25.5.09 קבע בית המשפט (השופט נויטל), כי העורר יוכל לצאת את ביתו בכל יום בין השעה 7:00 ל-22:00 לכל עיסוק חוקי, בליווי צמוד של אחד המפקחים. בתסקיר מיום 8.6.09 שהוגש במסגרת הטיעון לעונש, הומלץ על עונש שירוצה בעבודות שירות, והתיק העיקרי נדחה לכתיבת גזר דין, ללא תאריך לשימוע.

ה.

ביום 30.6.09 נתפס העורר מפר את תנאי מעצרו, כשנמצא בחוף הים ללא פיקוח, וביום 1.7.09 הגישה המדינה בקשה לעיון חוזר, למעצר עד תום ההליכים ולחילוט ערבויות. ביום 1.7.09 דחה בית המשפט (השופט נויטל) את הבקשה למעצר עד תום ההליכים, בהתחשב בכך שמדובר בהפרות ללא עבירות נלוות, ובכך שבתיק העיקרי כבר נשמעו טיעונים לעונש, אך שעת מעצר הבית הוקדמה לשעה 20:00, וחולט סכום של 3,000 ₪ במזומן. ביום 20.7.09 הגיש העורר בקשה לעיון חוזר, לביטול תנאי מעצר הבית, בטענה כי הוא ממתין זמן רב למתן גזר הדין, וכי תנאי המעצר מכבידים עליו מאוד. הבקשה נדחתה על ידי בית המשפט (השופט גורפינקל) ביום 23.8.09, בקבעו כי אין מקום לשנות את תנאי המעצר זמן קצר לפני מתן גזר הדין, אשר סביר כי יינתן בסמוך לאחר הפגרה.

ו.

בערר על החלטה זו נאמר, כי על פי חוק, על הכרעת דין להינתן בתוך 30 יום מתום שמיעת הראיות. במקרהו של העורר, נשמעו הטיעונים לעונש כבר ביום 25.6.09, וכעבור חודשיים טרם נקבע מועד לשימוע גזר הדין. נטען, כי בהתחשב בעובדה שכתב האישום בו הורשע העורר קל בהרבה מזה שהוגש כנגדו מלכתחילה, וכן בהתחשב בהמלצתו של שירות המבחן במסגרת הטיעונים לעונש שלא להטיל על העורר עונש של מאסר בפועל, יש – כך נטען – מקום להקל עם העורר, המצוי מזה כשנה בתנאים מגבילים, ולבטל את תנאי מעצר הבית.

ז.

בדיון טען עו"ד חוגי לעורר, כי חלפה מחצית השנה מאז ההרשעה, ועדיין לא תם המשפט; המצב הנוכחי מכביד על העורר, הנמצא במעצר בית ואחיו מתקשה להקדיש את הזמן לפיקוח. צוין כי תסקיר שירות המבחן חיובי, וכי עברו הפלילי של העורר ישן.

ח.

בא כוח המדינה ציין כי כיום בידי העורר לצאת מדי יום מ-7:00 עד 20:00, אף כי בליווי, ונוכח ההפרות שהיו במרס וביוני 2009 אין מקום להקלה נוספת, זאת, גם נוכח חומרת העבירות, וגם בשל עברו של העורר.

ט.

עיינתי ברישום הפלילי של העורר – בן 44 כיום – שעמד שש פעמים לפני בתי המשפט, אמנם לפני שנים רבות, מהיותו נער ועד 1989, שמאז חדלו הרישומים עד לעבירות הנוכחיות. בנסיבות נראה לי, כי הדעת נותנת שבית המשפט המחוזי יגזור את הדין בהקדם, ואין מניעה כי מי מהצדדים יפנה לעניין זה לבית המשפט. ואולם אין מקום לעת הזאת לשינוי בתנאי מעצר הבית, הן נוכח ההכבדה המעטה יחסית (הגבלה בשעות הערב והלילה וליווי ביום), המאפשרת גם עבודה, והן בשל ההפרות.

י.

כאמור, יש לקוות כי גזר הדין יינתן בהקדם. על פי האמור איני נעתר לערר.