בש"פ 6817/08 אלברט דנן נ. מדינת ישראל

העורר, עומד לדין בבית-המשפט המחוזי בחיפה, באשמת ביצוע עבירה של גרימת חבלה חמורה בצוותא, בכוונה להטיל במתלונן נכות או חבלה חמורה, ובאשמה של השמעת איומים כלפי אחר. על-פי המיוחס לו בכתב-האישום, היה העורר מעורב במסכת של מעשי אלימות אשר תחילתה בהשמעת איום מפי העורר כלפי המתלונן, המשכה בניפוץ בקבוק על-ידי העורר וכיוון הבקבוק המנופץ לעבר המתלונן. בהמשך הדברים, נדרש המתלונן, כך על-פי כתב-האישום, על-ידי העורר ושני בניו ואחרים לרדת מביתו, תוך השמעת איומים שאם לא יעשה כן, ישרפו את ביתו ויהפכו את ילדיו ליתומים, וכי אם לא ירד מביתו יעלו הם אליו. כשירד המתלונן מביתו אחזו בו הנאשמים כולם, כך על-פי כתב-האישום, ולאחר שכיסו את עיניו חתכו שניים מהנאשמים, בניו של העורר, את המתלונן לאורך כל גופו מהצוואר משמאל ועד לירך ימין. המ דובר במעשים אכזריים וחמורים שבוצעו בצוותא כלפי המתלונן, ובדין קבע בית-המשפט המחוזי כי אפילו ימצא כי העורר לא נטל חלק בשלב האחרון של חיתוך הגוף האכזרי, הרי שיש לראותו כמי שנטל חלק בכלל הפרשה. בית-המשפט המחוזי קבע כי מעשיו של העורר מעידים על מסוכנותו, וכי בנסיבות כה חמורות אין מקום לשקול חלופת מעצר. כיוון שכך, הורה בית-המשפט המחוזי לעצור את העורר עד לתום ההליכים. בהחלטה זו לא נפל פגם ולא קמה עילה להתערב בה.

הערר נדחה.