בש"פ 6822/02 מייקל משה רוהינסקי נ. מדינת ישראל

העורר נעצר עד תום הליכי המשפט לאחר שהוגש נגדו כתב-אישום על עבירות סמים. העורר הוא אזרח ותושב ארצות-הברית, ומשפחתו מתגוררת בניו-יורק. לאחר מעצרו נפטר אביו, והעורר, יהודי שומר מצוות, רוצה להשתתף יחד עם משפחתו באבל. העורר ביקש איפוא לאפשר לו לנסוע לארצות-הברית לתקופה מוגבלת ולצורך כך לשחררו בתנאים.

בית-המשפט המחוזי החליט בנסיבות מיוחדות אלו, להיעתר לבקשה, אלא שבין התנאים שקבע נמנה גם תנאי שהעורר ומשפחתו אינם יכולים לעמוד בו, והוא הפקדה במזומן או בערבות בנקאית סך של 500,000 ש"ח. זאת, בנוסף לערבות צד שלישי של שני אנשים, כל אחד על-סך 50,000 ש"ח.

בדיון בפניי, על-פי המלצתי, נעשה ניסיון לגייס כספים נוספים והתוצאה היא שהמשפחה היום מסוגלת להפקיד 35,000 דולר. משכך, ולנוכח חומרת העונש הצפוי לעורר, נראה לי כי גם בהתחשב בנסיבות המיוחדות של המקרה לא ניתן לשחרר את העורר, אלא אם, למצער, יופקדו ערבויות צד שלישי שבהצטרפן ל35,000- דולר יגיעו לסך של 500,000 ש"ח.

המדינה מתנגדת לכך, כפי שאף התנגדה לשחרור בתנאים שקבע בית-המשפט המחוזי.

ברם, המדינה לא הגישה ערר על החלטת בית-המשפט המחוזי וקיבלה עליה את הדין. ואילו אני הגעתי לכלל דעה כי ניתן, במידה מסוימת, להקל בתנאים כמפורט לעיל.

הערר מתקבל איפוא, במובן זה שהעורר יוכל להשתחרר ממעצר לצורך נסיעה לארצות-הברית - הכל כפי שקבע בית-המשפט המחוזי - אם ימלא אחר התנאים שפרטתי לעיל, בצירוף תנאים נוספים המפורטים בהחלטת בית-המשפט המחוזי.