בש"פ 6822/17 מדינת ישראל נ. יצחק נעמת- נגאת

1.

מונחת בפניי בקשה ראשונה להארכת מעצרו של המשיב לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים ) החל מתאריך 18.9.2017 ב-90 יום או עד למתן פסק דין בת"פ 35082-12-16 בבית המשפט המחוזי בירושלים, לפי המוקדם.

על פי עובדות כתב האישום שהוכחו לכאורה, המשיב עבר עבירות של ניסיון לייבוא סמים מסוכנים ומתן אמצעים לביצוע פשע. סיפור המעשה הוא שהמשיב והאחרים קשרו קשר ליבוא סם. לשם כך טס המשיב לקולומביה ורכש כ-1.5 ק"ג של סם מסוכן מסוג קוקאין, הטמין את הסם במנוע של סירה, והעביר את המנוע עם הסם לאחסון בשדה התעופה בבוגוטה, לשם שילוחו ארצה. התיק קבוע לתזכורת בתאריך 27.9.2017 ומועדי הוכחות נקבעו בתאריכים 15.2.2018 ו-22.2.2018.

2.

התיאור האמור חושף את קצה הדילמה. מצד אחד, בהינתן אופי העבירה – ניסיון לייבוא סם, כמות הסם – 1.5 ק"ג, וטיב הסם – קוקאין, המסוכנות ברורה ומעוגנת בחזקה סטטוטורית. מן הצד האחר, קצב שמיעת הראיות מעורר קושי. באת כוח המדינה הבהירה כי ישנה אפשרות שהעניין יסתיים בהסדר. ברם, מאחר ועד עתה טרם הושג הסדר בין הצדדים, אין זה מתקבל כי בית משפט זה יתבקש לתת הארכה לפי סעיף 62 לחוק המעצרים, ואילו שמיעת הראיות בהליך העיקרי תחל רק בעוד חמישה חודשים, וגם אז נקבעו שני תאריכים בלבד.

יש לזכור, כי בקשה להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק המעצרים מוגשת לערכאה הגבוהה. תפקידה איננה רק לקבל את הבקשה או לדחותה, אלא אף לפקח על ההליך. המצב המתואר כעת בדבר המועדים שנקבעו לשמיעת ראיות מציג איזון לא ראוי בין מסוכנותו של המשיב, לבין התקדמות המשפט בקצב הולם לנאשם שנהנה מחזקת החפות. אין זה אומר כי דינו של המשיב להשתחרר עתה ממעצר מאחורי סורג ובריח, אך מנגד, אף אין להשלים עם לוח הזמנים כפי שהוא היום.

3.

בהתאם, בקשת המדינה תתקבל. יחד עם זאת, על בית המשפט המחוזי לקבוע מספר תאריכים נוספים לשמיעת ראיות במסגרת תקופת ההארכה המבוקשת, או למצער, עד סוף השנה האזרחית. הנני מורה, אפוא, על הארכת מעצרו של המשיב החל מתאריך 18.9.2017 ב-90 יום או עד למתן פסק דין בת"פ 35082-12-16 בבית המשפט המחוזי בירושלים, לפי המוקדם.