בש"פ 6825/13 נתן טייטלבאום נ. מדינת ישראל

בפניי בקשה להארכת מועד להגשתה של בקשת רשות ערעור בפלילים.

המבקש הורשע בבית משפט השלום בירושלים, על פי הודאתו, בעבירה של חבלה חמורה, ובגין כך נגזרו עליו ביום 29.4.2013 חמישה חודשי מאסר בפועל (בניכוי יומיים מעצר), עונשי מאסר מותנים ופיצוי לנפגע העבירה. המבקש ערער בבית המשפט המחוזי בירושלים על חומרת העונש אשר הושת עליו, אך ערעורו נדחה ביום 10.7.2013.

ביום 11.10.2013 הגיש המבקש את הבקשה שבפניי, למתן ארכה להגשת

בקשה למתן רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי. הבקשה הוגשה בחלוף זמן לא מבוטל למן המועד האחרון להגשת ההליך, והצדק עם המשיבה - המתנגדת לבקשה - כי עולה הרושם שהמבקש עשה ניסיון להעלות בבקשתו מספר נימוקים לאיחור זה מתוך תקווה שאיזה מהם יועיל לו. כמו כן גם לאחר שניתנה למבקש הזדמנות לפרט ולהבהיר את בקשתו לא נעשה הדבר באופן מספק וקיים קושי בטיעונים כפי שהועלו. כן יש ליתן משקל לכך שעסקינן בהליך ב"גלגול שלישי" ועל כן המשוכה הניצבת בפני המבקש, גבוהה היא.

עם זאת, מן הבקשה, פסקי הדין ובקשת רשות הערעור שהגשתה מתבקשת עולות נסיבות אישיות-משפחתיות חריגות של המבקש, להן קשר הן לבקשת הארכה והן להליך לגופו. נוכח נסיבות חריגות אלו מחד גיסא והקושי בטעמים שפורטו בבקשה, כפי שפורטו, מאידך גיסא מדובר במקרה גבולי ביותר, אך לבסוף ולאחר ששקלתי בדבר מצאתי כי ראוי יהיה שלא לחסום את המבקש מהעלאת טענותיו בבית משפט זה (מבלי להביע עמדה ביחס לסיכויי ההליך לגופו).

הבקשה מתקבלת, אפוא. המזכירות תפתח תיק מתאים (בה תתויק החלטה זו), תעביר את הבקשה לעיכוב ביצוע לטיפול שופט וכן תעביר את ההחלטה לצדדים באמצעות הפקסימיליה.