פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"פ
6841/09
בפני:
כבוד השופט א' רובינשטיין
העוררת:
מדינת ישראל
נ ג ד
המשיב:
בהאא סנורי
ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בנצרת
בתיק ב"ש 1613/09 שניתנה ביום 27.8.09
על-ידי השופט אטרש
תאריך הישיבה:
ח' באלול תשס"ט
(28.8.09)
בשם העוררת:
עו"ד עדי מנחם
בשם המשיב:
עו"ד מארון אבו
נסאר
החלטה
א.
ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בנצרת (השופט אטרש) מיום 27.8.09 בתיק ב"ש 1613/09, בגדרה שוחרר המשיב לחלופת מעצר בתנאים מגבילים, הכוללים בין היתר איזוק אלקטרוני; הפקדה בסך 7,500 ₪ וערבויות בסך 30,000 ש"ח; איסור יצירת קשר עם המעורבים בפרשה; איסור יציאה מהארץ; ופיקוח מעצרים של שירות המבחן במשך שישה חודשים.
רקע
ב.
נגד המשיב יליד 1988 ואחר קטין יליד נובמבר 1992 (להלן הנאשמים ) הוגש ביום 23.7.09 כתב אישום, בו יוחסו להם בין היתר עבירות של שוד בנסיבות מחמירות, חבלה חמורה, החזקת סכין שלא כדין ונהיגת רכב ללא רישיון. על פי הנטען, בליל 9.7.09 נכנסו הנאשמים ועוד אחד לחנות מכולת בנצרת, נטלו מצרכים שונים וסירבו לשלם עליהם. משעמד עובד המכולת (להלן המתלונן ) על כוונתם, סגר את דלת החנות בעד השלושה ומנע את יציאתם. בתגובה, כך נטען, ניגש המשיב אל המתלונן והחל לדחפו, תוך איומים ודיבור תקיף. ביני לביני יצאו השניים האחרים אל מחוץ למכולת, והחנו את רכבם, אף שלא היה
להם רישיון נהיגה,
לצורך מילוט מהיר. כעבור מספר רגעים חזרו השניים לחנות, כשבידם מברג, ואחד הנאשמים החל להכות באמצעותו את המתלונן. באותה עת הזעיק המתלונן את אמו, והמשיך להתעמת עם המשיב. המשיב איים על המתלונן ותקף אותו בפניו ובצוארו, ואף דקר את פניו באמצעות סכין. מיד לאחר מכן נמלטו השלושה ברכב המילוט. כתוצאה ממעשיהם של השלושה, כך נאמר, "נחתך המתלונן בפניו ובידיו, וכן נגרמו לו 5 פצעי דקירה באזור הצואר, הכתפיים והגב".
ג.
עם הגשת כתב האישום הוגשה בקשה למעצר עד תום ההליכים.
בו ביום – 23.7.09 – האריך בית המשפט המחוזי (השופט קולה) את מעצרו של המשיב, והורה על הזמנת תסקיר. בתסקיר מיום 12.8.09 נאמר, כי אמנם המשיב מתקשה להפעיל שיקול דעת בוגר, ברם הסבירות להישנות עבירות נמוכה נוכח העדר עבר פלילי והעדר דפוסי התנהגות עבריניים. עוד נאמר, כי המשיב נמצא בהלם מהאירועים שהתרחשו ומתקשה להסתגל לתנאי המעצר. שירות המבחן המליץ בסופו של יום על חלופת מעצר בבית ההורים ותחת פיקוחם, איזוק אלקטרוני וכן פיקוח מעצרים של שירות המבחן ושילוב המשיב בקבוצה טיפולית. ביום 16.8.09 קבע בית המשפט (השופטת מוניץ), כי חרף חומרת המעשים המיוחסים למשיב, יש ליתן בו אמון שתנאי השחרור יישמרו, במיוחד נוכח העבר הנקי, ולכן ניתן לשחררו למעצר בית, בכפוף לחקירת המפקחים המוצעים. עוד נאמר, כי יש אף להתחשב בכך שבין הצדדים נערך הסכם סולחה שיסייע להרגעת הרוחות.
ד.
לאחר חקירת ההורים, התרשם בית המשפט כי אין הם ראויים לשמש כמפקחים, בין היתר נוכח עברו של האב באלימות, והורה על הזמנת תסקיר משלים לעניין החלופה. שירות המבחן התרשם (תסקיר מיום 20.8.09), כי אחיו ואחותו של המשיב ראויים לשמש כמפקחים, והמליץ על שחרור המשיב תחת פיקוחם. בהחלטתו מיום 27.8.09 אימץ בית המשפט (השופט אטרש) את המלצת שירות המבחן, והורה של שחרור המשיב בפיקוח זה, אולם עיכב את ביצוע השחרור ב- 48 שעות להגשת הערר.
ה.
בערר נטען, כי המעשים המיוחסים למשיב מעידים על מסוכנות רבה, וכי אין בחלופת המעצר כדי לאיין מסוכנות זו. הוטעם, כי המשיב היה הגורם הדומיננטי באירועי התקיפה, והמבוגר מבין המעורבים בה. הודגש, כי המעשים המיוחסים לעורר נעשו ללא כל סיבה, וכגחמה של התפרצות אלימה. המלצת שירות המבחן, כך נטען, איננה מבוססת דיה, ואינה עולה בקנה אחד עם המעשים המיוחסים למשיב. עוד נטען, כי המפקחים המוצעים אינם ראויים וזאת בשל גילם הצעיר (גילאי 20 ו-23), ומגוריהם בבית ההורים, שעה שלאב עבר פלילי של אלימות.
ו.
בדיון טענה עו"ד מנחם למדינה, בהמשך לאמור, כי השוני בין המשיב לנאשם 2
- ששוחרר - הוא הקטינות.
ז.
עו"ד אבו נסאר טען למשיב, כי אין מקום להבחנה בין הנאשמים, ובשם עקרון השויון ראוי המשיב לשחרור בתנאים. כן נטען כי המשיב לא היה הדומיננטי באירוע, ואף ביקש לצמצם את הנזקים; המשיב הביע צער; הוא חוֹוה מעצר ראשון כחויה קשה; שחרורו יאפשר שיקום. לשאלת בית המשפט נאמר כי בשעת הצורך תועמד חלופה נוספת.
ח.
לאחר העיון בכל החומר ושמיעת הטענות, נראה לי כי נוכח עברו הנקי של המשיב והאפשרות כי המדובר במעידה - אמנם קשה - חד פעמית, אין מקום להתערב בהחלטה באשר לעצם השחרור לחלופה. מנגד, סבורני כי יש קושי בפיקוח אח ואחות צעירים בבית ההורים, מקום שלאב עבר בעייתי בהרשעות באלימות. עם שאני מכבד את המלצת השירות וההחלטה בבית המשפט קמא, נראה לי כי כדי להציב גבולות ברורים, למצער בשלב זה, יש מקום לחלופה שונה, בבית אחר. המשיב יציע בהקדם לשירות המבחן חלופה שאינה בבית הוריו והיא בפיקוח מפקחים אחרים. היא תובא לפני בית המשפט קמא שיחליט לגביהם. אוסיף, כי ככל שתוסדר החלופה, תוגדל ההפקדה ל- 15,000 ₪, וכן תוכל המשטרה לבקר במקום מעצר הבית כדי לבחון קיומו.
ט.
הערר מתקבל חלקית בהתאם לאמור.
ניתנה היום, ח' באלול תשס"ט
(28.8.09).
ש ו פ ט