בש"פ 6842/13 אלכסנדר (סאשה) טממיאן נ. מדינת ישראל

בפניי בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על חומרת העונש שהוטל על המבקש.

1.

המבקש הורשע על פי הודאתו ובמסגרת הסדר טיעון בעבירות של קשירת קשר לביצוע פשע ושוד בנסיבות מחמירות, ובגזר דין מיום 17.4.2011, אשר ניתן במעמד הצדדים, נגזרו עליו שמונה שנות מאסר בפועל (החל מיום מעצרו) ועונשי מאסר מותנים.

ביום 13.10.2013 הוגשה בקשה להארכת מועד להגשת ערעור, אשר בראשה מצוין התאריך 16.9.2013. המבקש ציין כי בא-כוחו בבית המשפט המחוזי התחייב להגיש בשמו ערעור על גזר הדין, ולאחר שעבר בין בתי כלא ולא הסדיר את התשלום לבא-כוחו ניתק זה קשריו עימו (ביוני 2011). עוד טוען המבקש כי באוגוסט אותה שנה עבר שוב בין בתי כלא וביקש ממפקד האגף שלו טפסים לבקשה למינוי סנגור ציבורי, ואכן הגיש בקשה בעניין וכן הגיש שתי בקשות נוספות בחודשים יוני ונובמבר 2012 אך לא קיבל כל מענה לפניותיו, וכך גם לא נענה בפנייתו הטלפונית מאוגוסט 2013.

בתגובה שהגישה הסנגוריה הציבורית בהתאם להחלטתי ציינה כי לא נמצא במערכת המידע הממוחשבת של הסנגוריה תיעוד לפניות הנטענות וכי לגבי פניה טלפונית כנטען ממילא לא נערך תיעוד. משכך התבקש המבקש לצרף תיעוד או אסמכתה לפניה שערך לסנגוריה הציבורית, ככל שיש בידיו, אך בבקשה משלימה שהגיש טען כי פנה בעניין למפקד האגף בבית הכלא וזה מסר לו כי אישורים על העברת פניות למינוי סנגור אינן נשמרות, ומשכך, כך הוסיף "קשה לי להוכיח שאני זמן רב מנסה לקבל אפשרות לייצוג סנגוריה ציבורית".

2.

המשיבה מתנגדת לבקשה, בעומדה על הזמן המ מוש ך אשר חלף למן מועד מתן גזר הדין; על כך שהיעדר התיעוד לפניות המבקש "מטילה יותר מספק בנכונות הטענה"; וכי העונש שהוטל על המבקש ראוי ומוצדק.

3.

השיקולים השונים מוש כים בענייננו לכיוונים מנוגדים.

מן הצד האחד, משך האיחור בהגשת ההליך מ מוש ך ביותר (למעלה משנה), ובנוסף לא הוצג כל תיעוד לכך שהמבקש אכן פנה מספר פעמים לסנגוריה הציבורית בבקשה כי ייצגו אותו מאז מחצית שנת 2011 ועד לאחרונה.

מן הצד השני, דומה כי אכן קיים קושי מובנה למבקש להוכיח טענתו בדבר פניותיו לסנגוריה, וזאת נוכח העובדה שנתון הוא מאחורי סורג ובריח, וכשם שלא ניתן להוכיח פוזיטיבית כי אכן נערכו פניות כאמור כך גם לא ניתן לומר כי הדבר נשלל, ואף הסנגוריה בתגובתה הפנתה לתיק האסיר של המבקש בשירות בתי הסוהר, אך המשיבה לא ציינה כי ערכה בדיקה עדכנית מטעמה בתיקו של המבקש וכי הטענה נשללה. הנה כי כן, לטענת המבקש, אשר אינו מיוצג, מעולם לא זנח את רצונו להשיג על גזר הדין ופעל כל העת למינוי סנגור ציבורי, הגם שטענה זו נותרה ללא תיעוד.

בנסיבות אלו ונוכח מהות ההליך, בו מתבקשת ארכה להגשת ערעור בזכות על גזר דין בו הוטל על המבקש עונש של שמונה שנות מאסר, ונוכח אמת המידה הנוהגת בהליך פלילי (וראו לאחרונה פסק דינו של כב' השופט ג'ובראן, בעניין נוסף בו משך האיחור בהגשת ההליך היה ניכר: בש"פ 8197/13 אמסלם נ' מדינת ישראל (8.1.2014)), מצאתי להאריך את המועד להגשת הערעור (וזאת מבלי להביע עמדה לגבי סיכוייו).

המערער יגיש אפוא הודעת ערעור, ללא נימוקים, בתוך שבעה ימים ממועד המצאת החלטה זו לידיו. לאחר הגשת הערעור ימונה למערער סנגור מטעם הסנגוריה הציבורית.

ההחלטה תומצא למבקש באמצעות שירות בתי הסוהר ללא דיחוי, ולאחר הגשת הערעור כאמור תתויק בתיקי השופטים.